איך ניתן להאהיב את המצוות על בחורים צעירים? תובנות ושאלות מפרשת חוקת

כל מעלת המצווה שאנו עושים אותה כחוק וגזירת מלך ודווקא כשמקיימים אותם מתוך הבנה והרגשת שליחות של מלך היא היא מייקרת את המצווה ובכך הוא מוגדר כשליחו ובכך עושה נחת רוח ליוצרו

אחת מהמשימות הקשות והחשובות של מחנך, להחדיר לבני נוער את קיום התורה וההלכה כך שזה ייהפך לחלק אינטגרלי מהנער.  והדרך המקובלת היא:  להאהיב את המצוות עוד בגיל צעיר. אך המשימה היא קלה להגדרה וקשה לביצוע. גם שיטות החינוך שמצליחות בדרך כלל אצל הבחור בבחרותו אך לאחר מכן בבגרותו הוא מתחבר לאותם מצוות והלכות שמרגיש אליהם חיבור רגשי או הבנה שכלית, אבל מנותק מאוד מאותם הלכות שהם אצלו בגדר חוק, אך בשביל להשקיט את מצפונו הוא מעצים את מצוות הרגש שלו ומנתב אותם לנתיבים שעל פניו נראים מלבבים, אולם נוצר מצב  שלאט לאט הוא הופך אותם מקיום רצון ה' לפולקלור ולהווי חיים.  כשבמקביל זונח מצוות והלכות בסיסיות וחשובות ביותר ומרגיש טוב עם עצמו, עד שלאחר כמה שנים אפשר לראות אנשים שנראים ככל אחד מאיתנו אך אפשר להגדירם כקרובים ליהדות בלבד.          ובגיל מבוגר אין כמעט יכולת למשקף אותם במשקפי התורה כי הרי טוב ונוח להם בדרכם שהותאמה למצפונם (ויש לכך הרבה דוגמאות והגדרות ואכמ"ל)

פרשתנו, פרשת חוקת, פותחת בזאת חוקת התורה, השוני המרכזי במצוה הזו שמוגדרת במפורש כחוק וגם תשובתנו לקטרוג אומות העולם על מצוה הזו שכל עצמותה הוא חוק.  וצריך ביאור מה תשובה היא לאומות העולם? ובפרט שהיא מלמדת על כל מצוות התורה ולכן פותחת זאת חוקת התורה ולא המצוה. וגם נכללת בכלל כל דבר היוצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ואם כן צריך לבאר מה היא מלמדתנו? ועוד צריך להבין את מיקומה של המצווה שניתנה ביום חנוכת המשכן והתורה כתבה אותה בתוך הפרשיות המורכבות ביותר של עם ישראל במסעות המדבר בדרך להפיכתם לעם נוחלי הארץ ועובדי המקדש?

והביאור על פי מה שנראה מדברי האור החיים, והמאור ושמש ועוד, שדווקא לאחר פרשיות המרגלים וקורח שהיו אנשים גדולים וכל רצונם היה להרבות כבוד שמים בעולם אך הם פעלו כפי הבנתם השכלית והרגשית שאמנם כוונתם לשמים אך זה לא רצון השם!  וכשהאדם מקיים תורה ומצוות שיש בהם גם טעם הוא צריך לדעת שאין לנו באמת הבנה כי אנו קרוצי חומר, אלא כל מעלת המצווה שאנו עושים אותה כחוק וגזירת מלך ודווקא כשמקיימים אותם מתוך הבנה והרגשת שליחות של מלך היא היא מייקרת את המצווה ובכך הוא מוגדר כשליחו ובכך עושה נחת רוח ליוצרו.

במדרשה החסידית אנחנו שמים דגש ומאמץ להחדיר לתלמידינו שאנו לגיונו של מלך, וכמה שהמצווה יותר משוללת הבנה לבני האדם סימן שהיא שייכת למקום גבוה יותר שאין לבני תמותה השגה כלל, וטבעו של האדם שרוצה להתחבר להצלחה ולמקומות הגבוהים ממנו וכמה שנחדיר בהם את תחושת השליחות של עבד המלך כך האש הפנימית תשתלהב ותתחבר לאש של לגיוני המלך.

מתוך דבריו של  ר"מ ב'מדרשה החסידית', ביתר עילית

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

כל הכבוד למדרשה החסידית

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו