הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו נשאל לאחרונה לגבי הכנסת בעלי חיים לבתי כנסת כשהדבר נעשה לצורך מצווה, לאחר שהרחיב בדברים הגיע הרב למסקנה כי יש להתיר את הדבר לצורך מצווה.
במכתב שהגיע ל'חדשות JDN' כתב הרב הראשי: "ראיתי את שאלתך האם מותר להכניס בעל חיים לבית כנסת על מנת לקיים מצוה". הגר"ד הבהיר, "ראשית, איני נוהג לענות על שאלות שקשורות להנהגת בית כנסת בה מכהן רב והוא המרא דאתרא ועל פי הוראותיו יש לנהוג. אולם היות ושאלתך נוגעת גם למקומות אחרים, ארחיב קמעא את הנושא".
"בתלמוד ירושלמי (מסכת מגילה בפרק בני העיר דף כה עא), מסופר על רבי אימי שהיה מצווה את מלמדי התינוקות שלימדו בבתי כנסיות שאם יגיע לשם אדם שיש בו לחלוחית של תורה אפילו אינו תלמיד חכם מושלם, קבלו אותו ואת חמורו ואת כליו ותאפשרו לו לאכול, לשתות ולישון בבית הכנסת".
"מסיפור מעשה זה מסיק בשו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"א סי' מה) שמותר לעיור להכנס לבית הכנסת עם כלב נחייה. אולם בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סי' לד) חולק עליו וסובר שלא התירו בירושלמי אלא שלא בשעת התפילה, ואולי יתכן לפרש שהיו נוהגים לקשור את החמור מחוץ לבית הכנסת".
"הסוגיא של ההיתר המיוחד שניתן לתלמידי חכמים להשתמש בבית כנסת לצרכם מופיעה גם בתלמוד בבלי במסכת מגילה (כח ע"ב) "אמר רבא שחכמים ותלמידיהם מותרין להשתמש לצרכם בבתי כנסיות, והביא ראיה מדברי ר בי יהושע בן לוי למה קוראים לבתי מדרשות בשם "בי רבנן" ורש"י באר: "לפי שביתם הוא לכל מטרה"".
"השו"ע (קנא ס"א) דן בענין קדושת בית כנסת מה מותר לעשות שם ומה אסור, ומכריע שתלמידי חכמים ותלמידיהם מותרים לאכל ולשתות בהם מדוחק. ומוסיף "המגן אברהם" שמותרים בגלל שאם יצטרכו כל פעם לצאת מבית הכנסת ומבית המדרש יתבטלו מלימודים. גם בעל ה"משנה ברורה" (שם ס"ק ז) מביא את דברי בעל ה"מגן אברהם" שאנשים שלומדים בקביעות לעולם שעת הדחק הוא. היו שהתירו ללומדים בקביעות, כדי שלא יתבטלו מלימודם, לדבר דיבורים הנצרכים, כן דעת הרב אלישיב (בית יהודה סי' ה' ס"ק ט"ו)".
"מכל הנתבאר עולה כי לעתים יש לשקול מבט נוסף. יתכן מאד שלצורך קיום מצות פדיון פטר חמור ובשל מצב מזג האויר בהחלט אפשר לערוך את הטקס בבית הכנסת, אם כי עדיף במבואה".
מה השאלה, הלא בבית המקדש הכניסו בעלי חיים.
מה הדין להדגים שחיטה בבית המדרש?
בית כנסת מקדש מעט אבל לא בית מקדש..
וחמורה חילולו כידוע, ועל זה נשאלה השאלה