pixabay

אל תחכה לעסקת חייך, בצע אותה! / ריענון לשבת מאת צבי סילבר

רבינו בחיי זצ"ל מגדיר את המשקיע בהווה 'חכם', ואת זה שלא השקיע והזניח את השדה 'טיפש', זה מלמד אותנו שהשקעות הם תמיד לטווח ארוך, תשואה קטנה היא גם תשואה, תפסיק לחלום על תשואה גבוהה ומידית

הקב"ה נתן לנו במתנה חמשה חושים בכדי לחוש את מה שמולנו, אם טוב או רע וכו'.

מטבע הבריאה יש כאלה שלא זכו לכל החושים ויש כאלה שמשתמשים עם החושים יותר מדי…

הסיפור הבא מלמד אותנו דעת חז"ל לגבי השימוש בחושים וזה הסיפור המובא כמשל בפירוש 'לב טוב' על ספר חובת הלבבות שער הבחינה פרק ג',

…שני אחים ירשו מאביהם חלקת שדה, הזקוקה לעיבוד במשך תקופה מסוימת עד שתוציא פירות. האחים חילקו ביניהם את השדה, וחוץ משדה זו לא היה להם שום מקור מחיה שיוכלו להתפרנס ממנו עד שאדמתם תצמיח את יבולה, אחד האחים היה בעל שכל וחרוץ, והשני היה טיפש ועצל.

בעל השכל ראה שאם יעסוק רק בעיבוד אדמתו, אז הוא לא יהיה פנוי לעסוק בפרנסתו, ולא ישיג את מחיתו הזקוקה לו כעת. מה עשה? השכיר את עצמו לעבוד באדמת אחרים, כדי שיוכל לחיות בינתיים משכר עבודתו, וכשהיה גומר את העבודה בערב, היה עוסק בעיבוד אדמתו שעה אחת בהתמסרות וחריצות, והיה מצמצם בהוצאותיו, וכשחסך לעצמו כדי מזון יום או יותר, חדל לעבוד בשדות אחרים בפנאי זה, והיה עושה בשלו בכל מסירותו וחריצותו. ולא פסק מלנהוג כך עד שנגמרה עבודת אדמתו כראוי, וכשהגיע עת בישול פירותיה ותבואתה, אסף וכנס אותם והתפרנס מהם בשנה השנית, והיה מעבד את אדמתו בשלימות כרצונו, והוסיף בה עצים, עד שהספיק יבולה לפרנסתו והותר, והיה יכול לרכוש מחסכונותיו אדמה נוספת.

והאח הטיפש, כיון שידע שעיבוד אדמתו ימנע אותו מלהרוויח את מחיתו הים-יומית, הזניח אותה לגמרי, והיה משכיר את עצמו לבני אדם לעבודת אדמה, וכשקיבל את משכורתו הוציא את כל מה שהרוויח, ולא היה חוסך מאומה. ואף אם נשאר לו פעם כדי מזון יום אחד, היה עושה אותו ליום מנוחה ובטלה ושעשועים, ולא היה חושב על אדמתו, והיה מבזבז את זמנו הפנוי בערב אחרי העבודה, ונשארה אדמתו שוממה ולא הצמיחה מאומה, ועלו בה קוצים ודרדרים, והגדר שלה נהרס, והשיטפון הציף את עציה…

המשל הזה פוגש כל אדם שחושב על הפעילות הכלכלית, ישנם נמשלים רבים בחיינו למשל,

נתמקד הפעם באחד מהם. יש לאדם 150,000 ₪ הון עצמי והציעו לו לרכוש דירה ב 500,000 ₪ כאשר 350,000 ₪ משכנתא וה 150,000 ₪ הנותרים הם מההון העצמי, התשלום החודשי עבור המשכנתא הוא 1,750 ₪, ועל פי נתוני האזור תהיה לו הכנסה מהשכרת הדירה 1,800 ₪

אבל הוא מתלבט, בודק וחושש וחזור חלילה…

כבר שנה שלימה שהוא מתלבט, הוא מסביר לכל מי שמקשיב לו, שהוא לא יודע אם זה שווה, 'אני נפרד מהחסכונות שלי בסך של 150 א' ש"ח, אני לוקח משכנתא ומתחייב לתשלום חדשי, נכון שתהיה לי הכנסה שתכסה את המשכנתא, אבל מי אמר שיהיה לי שוכר?'

השאלה אכן נכונה ובדיקה מעמיקה צריכה להיעשות טרם הרכישה!

אך לא ייצור שתמורת ה 150,000 ₪ הוא היה מקבל בית והכנסה של 1800 ₪ הוא לא היה מתלבט, הוא היה משקיע מיד את הכסף, כי התמורה היא מידית וגבוהה, אבל ברגע שהתמורה לא מידית ובעיניו היא לא גבוהה ביחס להשקעה – הוא מתלבט.

זאת אותה התלבטות מהמשל, האם להשקיע בשדה שכרגע לא תניב לי שום תמורה ובעתיד היא תניב לי תמורה אבל לא מספיק גבוהה ומפתה, רבינו בחיי זצ"ל מגדיר את המשקיע בהווה 'חכם', ואת זה שלא השקיע והזניח את השדה 'טיפש', זה מלמד אותנו שהשקעות הם תמיד לטווח ארוך, תשואה קטנה היא גם תשואה, תפסיק לחלום על תשואה גבוהה ומידית.

ולהבדיל כמאמר הפתגם אל תמתין כדי לקנות נדל”ן, קנה נדל”ן ותמתין. (Harv Eker סופר ואיש עסקים)

שנזכה ונצליח תמיד לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון

בברכת שבת שלום,
צבי סילבר.

על העריכה:
נָתַלֶ'ע הולצמן

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו