הלכה יומית • יום ב' פרשת ויישב

הלכה א'

יכוין רגליו זה אצל זה כאילו אינן אלא אחת, להידמות למלאכים, שנאמר: "ורגליהם רגל ישרה"; כלומר: רגליהם נראות כרגל אחת. ויכוף ראשו מעט למטה ויסגור עיניו, שלא יסתכל בשום דבר. ואם מתפלל מתוך סידור, לא יסיר עיניו מן הסידור. ויניח ידיו על ליבו, ימינו על שמאלו. ויתפלל בלב שלם, באימה וביראה ובהכנעה, כעני העומד בפתח. ויוציא את המילות בפיו בכוונה ובדקדוק. ויתפלל כל אחד כפי הנוסחא שלו, הן אשכנז הן ספרד וכדומה, כולם יסודתם בהררי קודש. אבל אל יערב תיבות מנוסחא לנוסחא, כי כל נוסחא – תיבותיה מנויות וספורות על פי סודות גדולות, ואין להוסיף או לגרוע.

קרא עוד:

[postim]

יזהר להתפלל בלחש, רק שהוא בעצמו ישמע מה שהוא אומר, וחברו שבסמוך לו לא ישמע קולו, כמו שנאמר בחנה: "רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע".

לא יסמוך עצמו על שום דבר אפילו סמיכה כל שהיא. ואם הוא חולה קצת, יכול להתפלל אפילו יושב או שוכב, והוא שיכול לכוין דעתו. ואם אי אפשר לו להתפלל בפיו, מכל מקום יהרהר בליבו.

לא יאחז בידו בשעת תפילת שמונה עשרה, רק הסידור או המחזור אם צריך לו. ויש לו לרשום תחילה את המקומות שהוא צריך להתפלל בסידור ובמחזור, שלא יצטרך לחפש באמצע תפילתו.

הלכה ב'

לא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר, שנאמר: "ויסב חזקיה פניו אל הקיר ויתפלל". ולא מקרי חציצה אלא דבר שגבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה טפחים, אבל דבר קטן לא חשיב הפסק. ואפילו דבר גדול, אם הוא דבר קבוע, כגון ארון ותיבה, לא חשיב הפסק. ואדם נמי אינו חוצץ.

ובשעת הדחק, בכל עניין אין להקפיד, כיוון שסוגר עיניו או מתפלל מתוך הסידור, שלא תתבטל כוונתו.

וכן לא יתפלל כנגד איזה ציור. ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצוייר, יסגור עיניו. וכנגד מראה אסור להתפלל אפילו בעינים סגורות.
לא יתפלל במקום פרוץ, כגון בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות, חלה עליו אימת המלך, וליבו נשבר ונכנע. ואם הוא בדרך, מותר לו להתפלל בשדה. ואם אפשר לו, יתפלל בין האילנות.

לא יגהק ולא יפהק. (גיהוק היינו מה שלפעמים אדם מוציא מגופו לפיו נפיחה מחמת שבעו כריח המאכל שאכל. ויש אומרים דהיינו שפושט גופו וזרועותיו מחמת כובד. ופיהוק, היינו שפות חפיו כאדם שרוצה לישן או שעמד משינה). ואם נצטרך לכך מחמת אונסו, יניח ידיו על פיו, שלא תראה פתיחתו.

וכן אסור לו לרוק. ואם בא לו רוק לתוך פיו ומצטער בו הרבה עד שנטרד מתפילתו, מבליעו לתוך מטפחת או בגד. ואם מאוס לו, יטה לשמאלו וירוק לאחריו. ואם אי אפשר לאחריו, ירוק לשמאלו. ואם אי אפשר לשמאלו, ירוק לימינו.

ואם כינה עוקצתו, ימשמש בבגדיו להסירה, שלא תתבטל כוונתו; אבל לא יסירה בידו.

אם נשמט הטלית מעליו, יכול להחזירו, אפילו נפל רובו. אבל אם נפל כולו, אינו רשאי להתעטף בו, משום דהוי הפסק, ואם מתבלבל על ידי זה מכוונתו, ילבשנו לאחר שיסיים הברכה שעומד בה.

ואם נפל ספר לפניו על הארץ ומתוך זה מתבלבל מכוונתו, מותר להגביה בין ברכה לברכה.

כל הדברים האסורים בתוך תפילת שמונה עשרה, אסורים עד לאחר שיפסע הפסיעות