וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם

לכל בני הקהילה הקדושים הקב"ה בעזרת ה' יתן לכולנו ישועה ושמחה הצלחה וסיעתא דשמיא גדולה, "יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם".

בפרשת השבוע, פרשת יתרו התורה הקדושה אומרת," ואת שני בניה אשר שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה ושם האחד אלעזר כי אלוקי אבי בעזרי והצילני מחרב פרעה".
מובא במכילתא פרשת יתרו, "בשעה שאמר משה רבנו ליתרו תתן לי להתחתן עם ציפורה ביתך לאישה. אמר לו יתרו למשה רבנו, אתן לך את ביתי ציפורה לאישה אבל תקבל עליך דבר אחד שאני אומר לך.
התנאי שהציב יתרו בפני משה רבנו היה שהבן הראשון שיוולד למשה ימסר לעבודה זרה. התורה הקדושה אומרת שמשה רבנו הסכים עם התנאי שהתנה לו יתרו. כך כתוב בתורה בספר שמות " ויואל משה את האיש", אומרת המכילתא אין "ויואל" אלא לשון שבועה. אם כן משה רבנו נתן שבועה ליתרו שימסור את בנו הראשון לעבודה זרה.
ישנה קושיה עצומה ששואל רבנו האבן עזרא. איך ניתן לומר שמשה רבנו, קודש קודשים, עבד ה' והוריד את התורה הקדושה מסכים לתנאי של יתרו ונותן שבועה ליתרו שבנו הראשון יימסר לעבודה זרה כאשר בזמן זה יתרו האמין בה' מדוע הבקשה והתנאי שהציב שנכדו ימסר לעבודה זרה?
בכדי ליישב קושיה זו רבנו האבן עזרא אומר יסוד גדול בפרשת וילך, ישנם דברים שנחשבים כעוון קשה ביותר בארץ ישראל ובחוץ לארץ הם פחות נחשבים מעוון קשה.
רבנו האבן עזרא שהיה מהראשונים אומר דבר שהוא פחד ואימה ומפרש כך, כאשר בני יעקב הגיעו לאחר מלחמת שכם אמר להם יעקב אבינו בספר בראשית "הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם"
הוא מבקש מראשי השבטים להסיר את אלוהי העבודה זרה שבתוכם ושיטהרו ויחליפו בגדיהם. שואל רבנו האבן עזרא, מדוע מבקש יעקב אבינו מראשי השבטים להסיר את אלוהי הנכר כי חלילה השבטים היו עובדי עבודה זרה הרי "שבטי י-ה עדות לישראל", השבטים היו קודש קודשים אם כן מדוע אומר יעקב אבינו "הוציאו את אלוהי הנכר אשר בתוככם"?
מתרץ האבן עזרא ואומר שבארץ ישראל ישנם דברים שמידת הדין קשה עליהם ויש דברים שבחוץ לארץ פחות קשים.
אם כן כאשר השבטים הקדושים באו להילחם על שכם, שכם היתה נחשבת חוץ לארץ אז אותם דברים קטנים שהיו נחשבו פחות משמעותיים אולם לאחר כיבוש שכם היא נהיתה חלק מארץ ישראל ואותם דברים קטנים שנחשבו כפחות משמעותיים קבלו משמעות גדולה יותר והקפדה גדולה יותר לאחר כיבוש שכם.
ועל פי דברי האבן עזרא ניתן לבאר ולומר מה שאומר האר"י הקדוש. הגמרא אומרת כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. ישנם דברים נוספים שנכתבו במסכת שבת דף ק"ה שכל העושה אותם כאילו עובד עבודה זרה.
האר"י הקדוש שואל וכי אדם שכועס כאילו עובד עבודה זרה כיצד אפשר להבין דבר זה?
מתרץ ועונה האר"י הקדוש שעונשו של אדם שכועס לא יהיה בעולם הזה כמו אדם שעובד עבודה זרה, אולם הפגם והקלקול שעושה אותו אדם בעולמות העליונים הוא כמו פגם של אדם שעובד עבודה זרה, פגם חמור ביותר.
ועל פי זה ניתן לפרש ולומר: יתרו היה בעל תשובה וצדיק עצום הוא ראה את משה רבנו שהיה קדוש עליון ברמה גבוהה ביותר כמו ארץ ישראל מהלכת. אמר יתרו בליבו בניו של משה רבנו תהיה להם חובה ומחויבות כמו בארץ ישראל להקפיד על כל מצווה ודבר כי הם בניו של משה רבנו.
וכמו שבארץ ישראל ה' מקפיד עם האדם יותר בחוץ לארץ מאשר אדם. אז מבקש יתרו את בנו הראשון של משה רבנו לצורך עבודה זרה אולם לא עבודה זרה ממש כי יתרו היה ירא ה' ומשה רבנו ודאי לא היה מסכים לכזה דבר, אלא הוא רצה את הבן הראשון שלא יהיה עליו את ההקפדות כמו בניו האחרים של משה רבנו, שהבן הראשון של משה רבנו יקפידו עליו פחות בחומרות בהלכה אלא יותר קולות בהלכה כמו בניו האחרים של משה רבנו.
לכן הסכים משה ונאמר "ויואל משה את האיש" לא חלילה עבודה זרה, "משה שפיר קאמר", משה רבנו היה קודש קודשים והיה סמל לתורה הקדושה שנאמר עליו "ועבדי משה נאמן בכל ביתי" אלא הבן הראשון תתן לו קולות בהלכה כמו אדם שחי בחוץ לארץ לא הקפדות קשות ביותר כמו בן של משה רבנו ולכן הסכים משה לתנאי זה של יתרו.
הקב"ה ישפיע שפע גדול בזכות רבנו יואל מסאטמר שיסוד הזה שלו יהיה בע"ה הצלחה ברכה שמחה נחת וכל הטוב אור גדול וישועה גדולה