נשאלת השאלה האם ניתן לקיים את מצוות ביקור חולים גם ע"י שיחת טלפון ולהתקשר לחולה ולשאול בשלומו ולעודדו.
תשובה: למצווה יקרה זו של ביקור חולים חשיבות מיוחדת, ולמרות שביקור חולים הוא בכלל מצוות גמילות חסדים, נצטווינו במיוחד על מצווה זו והיא הדבקות במידותיו של הקב"ה שביקר חולה, כמו שמצינו אצל אברהם אבינו ע"ה שבא הקב"ה לבקרו בהיותו חולה אחר המילה, חז"ל הפליגו בערך המצווה הזו ובשבחו של המבקר חולים שזוכה ונמנה על אחד מהדברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא (שבת קכז). ואף בגמרא במסכת נדרים (דף מ) מציינת ומוסיפה במעלותיו ובברכות החלות על המבקר חולה.
השל"ה הק' (ח"ב פסחים, עמ' כד.) מגדיר שדרך קיום המצווה – מצות ביקור חולים היא: בגוף, בנפש, ובממון. בגוף כיצד, ירוץ ויתעסק בכל צרכיו ולהמציא לו כל רפואותיו, וכן יטרח בגופו ביתר צרכיו. בנפש כיצד, ישפוך נפשו בתחינות להתפלל להקב"ה שישלח לו רפואה שלמה. בממון כיצד, לראות אם אין לחולה ממון כל צרכו להשתדל לו, כי צרכי החולה הם מרובים.
המשנה במסכת מידות מתארת כיצד היו משתפים אחרים בתפילה על הרופא בזמן שבית המקדש היה קיים: "מי שיש לו חולה בתוך ביתו, כשנכנס להר הבית מקיף דרך שמאל, (אף על פי שבדרך כלל צריך להיכנס דרך ימין) והיו שואלים אותו, מה לך מקיף לשמאל, והוא משיב להם, שיש לו חולה בתוך ביתו, והם אומרים: השוכן בבית הזה ירחם עליו" ואף במרוצת הדורות נהגו בכל קהילות ישראל למנות חברים ב'חברת ביקור חולים' שתפקידם לסייע בפועל לחולים, ולקיים את מצות ביקור חולים.
ונחזור לשאלה, האם ניתן לקיים את מצוות ביקור חולים גם ע"י שיחת טלפון, להתקשר לחולה ולשאול בשלומו ולעודדו, או שצריך דווקא לבקר אצל החולה במקום מושבו.
והנה, כבר דנו בכך גדולי הפוסקים בדור האחרון בעניין זה (עיין בשו"ת איגרות משה להגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ביו"ד ח"א סי' רכ"ג ובשו"ת ציץ אליעזר להדיין הגאון רבי אליעזר יהוה ולדנברג זצ"ל בח"ה) ולסיכום דבריהם נראה לומר, שמצוות ביקור חולים איננה רק לשאול לשלומו ולעודדו שבזה די באמצעות הטלפון, אלא שבמצוות הביקור חולה, נכלל המובן של 'ביקורת' לראות ולבדוק צרכיו של החולה וכפי שמספרים חז"ל במסכת נדרים (דף מ) על אחד מתלמידיו של רבי עקיבא שחלה, ואיש לא בא לבקרו. כשנודע לרבי עקיבא, בא לבקר את החולה. רבי עקיבא האכיל את התלמיד, השקה אתו, ניקה את חדרו ושטף את מקומו של התלמיד. כשבא לצאת קרא התלמיד: "רבי, החייתני". שב רבי עקיבא לבית המדרש והכריז: "כל מי שאינו מבקר את החולה, כאילו שופך דמים".
מכאן למדנו שעיקר מצות ביקור חולים הוא, לעיין בצרכי החולה מה הוא צריך לעשות בשבילו והיינו בביקור פנים מול פנים בעצמו, ולא די בטלפון. ויצוין שגם התפילה בפני החולה יותר מקובלת, ובכך שאינו צריך להזכיר שמו בפניו, כמו שמשה רבינו ע"ה התפלל על מרים אחותו, ודרשו מכך חז"ל במסכת ברכות (לד.) "המתפלל על החולה אינו צריך להזכיר את שמו שנאמר: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ".
אבל כשאי אפשר, בוודאי שמצוות גמילות חסדים להתקשר ולהתעניין בשלום החולה וכמובן להתפלל לרפואתו.
הכותב – הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.
