א- אדם חלוש בבריאות שהרופאים אוסרים עליו לצום שני צומות בחודש אחד, או י״ז בתמוז או ט׳ באב, יצום את צום ט׳ באב. ואף שמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, בענין התענית דט׳ באב המשקל גדול ביותר.
ב- בי״ז בתמוז הובקעה העיר וגו׳. והכתיב (ירמיה נב ו) ״בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ״ וכתיב בתריה (שם ז) ״וַתִּבָּקַע הָעִיר וגו׳״. אמר רבא, לא קשיא. כאן בראשונה, כאן בשניה. דתניא בראשונה הובקעה העיר בתשעה בתמוז, בשניה בשבעה עשר בו. (תענית כח ב) והנה החילוק בין בית ראשון לבית שני.
הנה משמע שבית ראשון הובקעה העיר בט׳ בתמוז ובית שני הובקעה העיר בי״ז בתמוז. והנה רוב המפרשים מבארים שבשני הבתים נבקעה העיר בי״ז בתמוז, וזו הנבואה של ירמיה הנביא; ״וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה״ שזמן החניטה של השקד כ״א ימים, וזה הכ״א ימים מי״ז בתמוז לט׳ באב.
וכל מה שספרו ומנו מ-ט׳ בתמוז היה מצער ודוחק, וכן מנין הגוים אשר לא יוצא כמנין עם ישראל, אך י״ז בתמוז זה היום על פי רוב המפרשים שנבקעה העיר בבית ראשון ובבית שני.
ג- אמר אביי, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת. שנאמר: ״וּמִשַׁבְּתוֹתַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם וָאֵחַל בְּתוֹכָם״.(יחזקאל כב כו) דכח שמירת שבת מגן על כל השבוע וכאשר מחללים שבת, יורדת ההגנה מהאדם.
ד- כ״א ימים וכ״א לילות מי״ז בתמוז עד ט׳ באב הם כנגד מ״ב מסעות. וידע האדם שכח הימים האלו לתקן את המ״ב מסעות של חייו. ועל זה מובא באיכה (א ג): ״כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים״. הפירוש הוא, שבימים האלו כל מי שרודף ומבקש את הקב״ה, משיג השגות גדולות. והכ״א יום האלו הם כנגד כ״א יום שמראש השנה עד סוף שמחת תורה.
ה- ״כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים״ אמר רב הונא בשם רבי יוסף, קטב מרירי שולט משבעה עשר בתמוז עד ט׳ באב. חזקיה ראה אותו ונפל על פניו ומת. (התיאור של קוטב מרירי שהוא עשוי קליפין קליפין, שערות שערות, עינים עינים. אמר רבי שמעון בן לקיש ועין אחת קבועה לו בליבו וכל מי שהוא רואה אותה אין לו חיים מעולם, וכל מי שרואה אותה נופל ומת וכו׳).
ו- ואינו שולט לא בצל ולא בחמה, אלא בין צל לחמה. ושולט מארבע שעות עד תשע שעות, משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב.
ז- ומובא בילקוט ראובני (וישלח סי עא) זה קוטב מרירי, שכל מי שרואה אותו אין לו חיים, בין אדם בין בהמה ובין חיה. כיצד עשוי ראשו, דומה לעגל וקרן אחת יוצא מתוך מצחו והוא שולט משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב.
ח- ועל יסוד זה נפסק בשולחן ערוך (אוח סי תקנא סק יח) על פי כמה ראשונים, שצריך להיזהר מי״ז בתמוז עד תשעה באב שלא לילך יחידי מד׳ שעות עד ט׳ שעות, ולא יכה התלמידים בימים אלו.
