מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 56), התשע"ח-2018, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ורועי פולקמן. ע"פ ההצעה, בעסקה לתקופה קצובה שבה מחויב חשבונו של הצרכן בתשלומים לפי הרשאה לחיוב חשבון או לפי הרשאה לחיוב כרטיס אשראי, ואם מספר הטלפון הנייד שמסר הצרכן לעוסק חסום לקבלת מסרונים, תחול חובה על חברות הסלולר בלבד, להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה או ההתחייבות, במקום במסרון, בשיחת טלפון או בהודעה קולית.
בדברי ההסבר נכתב: "ככלל, בהתאם לחוק, עוסק מחויב לקבל הסכמתו המפורשת של צרכן לשם הארכת חוזה קיים. חריגים לכלל האמור הם עסקאות הקשורות במתן שירותים חיוניים – שירותי טלפון בסיסיים וגז, בהם אין צורך לקבל את הסכמתו המפורשת של צרכן לשם המשך הספקת השירות, ובלבד שהעוסק יודיע לצרכן 30 עד 60 ימים לפני מועד סיום החוזה על מועד הסיום.
כמו כן, אין צורך לקבל את הסכמת הצרכן אם ניתנת לצרכן הטבה לתקופה מוגבלת, שבסיומה ישלם הצרכן תשלומים שסכומם ננקב באופן ברור ומפורט במסמך בכתב, וניתנה לצרכן הודעה בכתב, בתקופת ההודעה, על מועד סיום ההטבה והתשלומים שישלם מאותו מועד. החובה למסור הודעה כאמור לא חלה אם תקופת ההטבה חלה בתוך ארבעה חודשים ממועד ההתקשרות בעסקה אכן, האחריות שלנו כצרכנים היא לעקוב ולוודא מה אנו משלמים כמו גם מתי מסתיימת העסקה עליה התחייבנו, אולם גם לעוסק אחריות בסיסית בדיווח לצרכן אודות כל שינוי משמעותי בתנאי העסקה לתקופה קצובה.
התיקון המוצע קובע כי נוסף על חובת הודעה במסרון לעניין מועד סיום העסקה או ההתחייבות בעסקה לתקופה קצובה, עוסק יחויב לחתור אקטיבית לשם יצירת קשר טלפוני עם הצרכן ולהודיע על מועד סיום העסקה או ההתחייבות גם באמצעות שיחה טלפונית."
ח"כ מלכיאלי: מהמצב הקיים יוצא שאנשים שאין להם הודעות ס.מ.ס בטלפון נאלצים לשם סכומים גבוהים פי כמה מכיוון שהם לא מקבלים את ההודעות של חברות הסלולאר. ההצעה הזו תתחייב את חברות הסלולאר להתקשר לאותם אנשים ובכך לתקן עוול של שנים.
בתוך כך, הוועדה לפניות הציבור קיימה דיון מעקב על אמצעי הזיהוי מול הבנקים ורשויות ממשל לבעלי טלפנים כשרים שאינם תומכים במסרונים כתובים. יו"ר הועדה חה"כ ישראל אייכלר חזר בפתח הדיון וסיפר על הפניות הרבות שהגיעו לוועדה על ידי אזרחים שמחזיקים בידיהם מכשירים כשרים ובגין כך אינם יכולים ליהנות מהשירותים והמידע שניתן לבעלי הניידים האחרים. "השירות הממשלתי, המידע הממשלתי צריך להיות שוויוני לכל האזרחים", אמר.
"חייבת להתבצע 'חשיבה מחוץ לקופסא', למציאת פתרונות טכנולוגיים למענה קולי ברור קליט לאור העובדה שכ-200 אלף טלפונים כשרים נמכרים בארץ בשנה דבר שמשפיע על כ-100 אלף משפחות בישראל".
יוגב שמני מנהל יחידת ממשל זמין במשרד רה"מ אמר כי בשבועיים האחרונים החלו להפעיל מערכת הנפקת סיסמאות קוליות דבר שפותר חלק גדול מהבעיות. "כל מה שמצריך הזדהות במערכת ממשלתית כמו מען לשינוי כתובת, בדיקת עיכוב יציאה מהארץ, שירותים במערכת הנהלת בתי המשפט לעיון בתיקים משפטיים, כל זה כבר עובד באמצעות סיסמא קולית. לאט לאט אנחנו מצרפים משרדים נוספים כאשר ביטוח לאומי זאת בעיה משום שהם גוף שעובד לאט ולא כפופים אלינו. הם פועלים בעצמם והייתי שמח מאוד שזה ישתנה".
אלי שולשטיין, נציג בנק ישראל, ציין כי כבר לפני כמה חודשים ניתנה ההנחיה לבנקים לאפשר הרשמה באמצעות סיסמא קולית במקום מסרון למכשירים כשרים. וכבר עכשיו זה מבוצע בכל הבנקים בישראל.
יו"ר הוועדה בירך על היענותם של אנשי צוות 'ממשל זמין' למען מחזיקי הטלפון הכשר, כמו גם עבור לקויי הראיה שאינם יכולים לעשות שימוש במסרונים. בסיום הדיון הביע יו"ר הוועדה תקווה שגם בביטוח הלאומי יצטרפו למהלך, כמו גם גופים פרטיים שאינם מחויבים לכללי השירות הממשלתי. כן יפנה לקופות החולים לשכלל את המערכת לפי תכניות ממשל זמין.
