בני גנץ מתכוון לממש את השאיפות הפוליטיות שלו באמצעות הקמת מפלגה עצמאית – ולא להצטרף בשלב הראשון למחנה הציוני או ליש עתיד. לפי ההערכות, גנץ מעוניין בעמדת השפעה ממשית בממשלה הבאה, ולא כהונה עקרה במפלגת אופוזיציה – כך מפרסם הערב הפרשן הפוליטי עמית סגל.
גנץ עדיין נחשב לסימן השאלה הגדול של מערכת הבחירות הקרובה. התלבטותו אם והיכן הרמטכ"ל לשעבר מתכוון להתמודד נמשכת כבר חודשים ארוכים. גנץ צפוי להכריז על הכרעתו בשבועות הקרובים.
הרמטכ"ל לשעבר נוטה בשלב זה לא להצטרף ליאיר לפיד או אבי גבאי, ככל הנראה בעקבות המצב בסקרים, כך לפי ההערכות. עם זאת, הקמת רשימה עצמאית תאפשר לגנץ בעתיד משא ומתן בתנאים משופרים על חבירה ואיחוד עם מפלגה אחרת.
לפי סקר מנדטים שפורסם בחודש יוני במהדורה המרכזית, מפלגה בראשות הרמטכ"ל בני גנץ תשנה את התפלגות המנדטים במערכת הפוליטית. לפי התוצאות, מפלגה בראשותו זוכה ל-13 מנדטים. עיקר המנדטים נלקחים מהליכוד, שיורדת במקרה הזה ל-28 מנדטים, המחנה הציוני שיורדת ל-10 מנדטים בלבד ויש עתיד – שגם ממנה מקבל גנץ 4 מנדטים.
בראיון נדיר שהעניק ליוחאי דנינו בעיתון חג הפסח של 'יום ליום' אמר גנץ על אופציית ההצטרפות לפוליטיקה: "אני לא פוסל את זה. זה לא סוד. אמרתי בגלוי שאני שוקל את האפשרות להצטרף לפוליטיקה, זה לא מגיע ממקום של דרייב אישי, אני שירתי את החברה הישראלית כל חיי הבוגרים, החברה הזאת יקרה לי מאוד, אני מכיר את כל הגוונים בחברה הישראלית ואני חושב שזו עשיה חשובה. האם אעשה את זה או לא? אתה יודע, זה יהיה שאלה של קונסטלציה, תזמון ומתי זה יותר בפרקטיקה של החיים".
כשמדברים על הצטרפות לפוליטיקה, גנץ יותר מרומז, כי הוא לא יעשה זאת בפעם הראשונה באמצעות ריצה בפריימריז. "מערכת פוליטית בנויה אחרת מהמערכת שאני גדלתי בה, אני לא מניח שאצטרך להתחיל מהתחתית ולהמתין שלושים ושמונה שנה, אפילו הקב"ה לא מבטיח לי את אורך החיים שאצטרך בשביל זה, אבל בהחלט אני לוקח את הכול בחשבון וכשאני שוקל כן או לא, אני שוקל את מכלול הדברים".
גנץ אמנם שואף קדימה, הוא כבר מדבר בצורה כמעט גלויה על הצטרפות לפוליטיקה, אבל לא רק התפקיד במשרד הביטחון קורץ לו. "אם אצטרף למערכת הפוליטית אוכל לעשות מגוון שלם של תפקידים בכירים בצורה טובה מאוד, לא מתוך הערכה אישית אלא מתוך הניסיון המקצועי שאני מביא איתי, התחככות בממדים שונים של מדינת ישראל. צריך לזכור שבסופו של דבר בצבא בכלל זה לא רק נשק, אתה פוגש מימדים של חינוך, של חברה, פיתוח תשתיות ובוודאי יחסי חוץ, זה לא נכון להסתכל על מי שהיה בצבא כאחד שחובש קסדה על הראש, שכפ"ץ על הגוף ומסתכל דרך הכוונת, זה אולי נכון לחמש עשרה השנים הראשונות שלי בצה"ל. הצבא מייצר לחברה הישראלית לא רק אותי אלא רבים כמוני עם ראיה מאוד מאוד רחבה, ואני חושב שבמידה לא קטנה אנחנו נכס, אז נכון, אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו לא יודעים וצריכים ללמוד, לכן במהלך שלוש השנים האחרונות אני עובד בעסקים שאף לא אחד מהם זה משהו שעשיתי קודם, אני פועל בתחומים חדשים שאפשרו לי למידה חדשה".
"שוב, אני לא בטוח שאעשה את זה", אומר גנץ על סוגיית ההצטרפות לפוליטיקה, "אבל כשאתה שואל אותי אם אני בשל, התשובה היא כן! אם אני יכול מבחינה מקצועית?! ודאי שכן. אז אני אצטרך כמה יועצים פוליטיים שילמדו אותי דבר או שניים בעולם שאני פחות בקיא בו, אבל בסוף אני אלמד".
גנץ מבקש גם להבהיר כי מבחינתו, "הפוליטיקה היא כלי שבאמצעותו מממשים מדיניות, באמצעותו מגיעים למטרות שאותן רוצים להשיג, קודם כל לטובת החברה והכלל רק אחר כך לטובת הפרט", אבל הוא ממהר להסביר כי "אם יש כאלו שחושבים שהשיקול האישי הוא מוביל, אז אני מודיע לך השיקול האישי שלי קיים אבל הוא איננו מוביל, השיקול שלי ושל כמותי הוא השיקול של החברה בכללותה, אני מבין שבשביל להשיג דברים זה בתן וקח פוליטי, אנחנו לא תמימים".
כשמדברים על גנץ כמועמד אפשרי להשתלבות באחת המפלגות הקיימות, השאלה המרכזית היא היכן הוא ממקם את עצמו. מן הצד האחד ב'יש עתיד' מחזרים אחריו ומן הצד השני גם במחנה הציוני מנהלים איתו מגעים, ומנגד גם בליכוד ייתכן שהוא מוצא את עצמו. ימין או שמאל, אך דווקא את הרמטכ"ל לשעבר השאלה הזאת פחות מעסיקה. "אני חושב שאת המושגים האלו של ימין ושמאל צריך לשייף מחדש בחברה הישראלית, אם תערוך רשימה של מה שרוצים להשיג, תגלה שבהרבה מאוד מהמקרים הרשימה בצד ימין ובצד שמאל היא מאוד מאוד דומה, ומה ששונה זה הכותרת. בעיני כל מה שהוא ציוני, משרת את האזרחים כמדינה יהודית בטוחה זה ראוי, היום הכול מעורבב, יגידו לך שאתה ליברל מבחינת ההשקפות, ימני מבחינה ביטחונית ובשמאל מבחינה כלכלית. פעם העולם היה פשוט, היה ימין ושמאל, אני מסכים שיש שמאל מאוד רחוק אנרכיסטי ויש ימין מאוד רחוק משיחיסטי, אבל אם אתה שם את הקצוות בצדדים ואתה מחבר את הימין והשמאל אתה מגלה שהצבעים לא חדים, רק הניואנסים שונים".
גנץ אמנם כבר נמצא שלוש שנים מחוץ למערכת הצבאית, אבל תקופת הצינון שלו הקבועה בחוק טרם נגמרה, אם למשל הבחירות אכן היו מוקדמות כפי שרצה ראש הממשלה בנימין נתניהו, היה גנץ נאלץ לשבת קדנציה נוספת מחוץ למשחק הפוליטי, אבל כשמדברים על כך עם הרמטכ"ל לשעבר, הוא עושה רושם של מי שלא מתרגש. "הייתי בחוץ לארץ, עקבתי אחרי זה מרחוק, אבל לא עסקתי בזה", הוא אומר בחצי פה.
גנץ הוא נכס פוליטי, כך לפחות נראה על פי החיזורים אחריו מימין, משמאל ומהמרכז, אבל בראיון ל'יום ליום' מבהיר גנץ כי הכול עוד פתוח ושיחות הוא מנהל עם כולם. "אני מדבר עם כולם וכל הזמן, זה לא משהו חדש. אפשר לומר שאני עם לפיד, אפשר לומר שאני עם אבי גבאי, אבל אולי בסוף לא אצטרף, אז מה הדיון?! קצת סבלנות, לא?!" גם את ההצטרפות לליכוד גנץ אינו שולל: "כל מה שציוני בעיני זה טוב", הוא שב ומדגיש.
