בימים הקרובים יצוין חודש ימים להתפטרותו של ח"כ אביגדור ליברמן מהממשלה ולפרישתו מתפקיד שר הביטחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו מכהן מאז כממלא מקום שר הביטחון, אולם הוא יוכל להמשיך ולכהן בתפקיד זה כממלא מקום רק עד 14 בפברואר (90 יום ממועד ההתפטרות של ליברמן), אלא אם כן תאשר הכנסת את הארכת המינוי.
אם לממשלה לא יהיה רוב לאישור המינוי בכנסת, לא ניתן יהיה למנות מ"מ אחר לשר הביטחון, ומי שימלא את תפקיד השר הוא מנכ"ל המשרד. אולם אם תרחיש זה יתממש, תיווצר בעיה, מפני שהרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון ואיננו יכול להיות כפוף למנכ"ל משרד הביטחון, ולמעשה, איש משרי הממשלה לא יוכל להיות אחראי על הרמטכ"ל.
שר בכיר בממשלה אומר ל'ישראל היום' כי "אני מאמין שראש הממשלה יבקש מהכנסת להאריך את כהונתו כמ"מ שר הביטחון. במקביל, הוא ימנה את אחד משרי הממשלה לכהונת שר החוץ, ואז צפוי מאבק בין כמה משרי הממשלה על התיק שיפנה אותו שר".
להערכת אותו שר, "חוק הגיוס הוא האתגר הקשה ביותר של הקואליציה הנוכחית. אם נצליח לגייס רוב לאישורו של החוק, הממשלה הנוכחית תצליח להחזיק מעמד עד חודש נובמבר 2019 ,שבו יתקיימו הבחירות".
השר הוסיף כי אם יוכנסו שינויים ותיקונים בנוסח הנוכחי של חוק הגיוס, שנוסח על ידי משרד הביטחון, יהיו סיכויים קלושים שבג"ץ יאשר אותו. לעומת זאת, אם החוק יאושר בנוסח הנוכחי שלו ללא שום שינויים, יהיה קשה מאוד לבג"ץ שלא לאשר אותו, כי יהיה זה חוק שנוסח על ידי משרד הביטחון, והוא יזכה כנראה גם בתמיכה של שתי מפלגות באופוזיציה (יש עתיד וישראל ביתנו). השר הבכיר הביע את תקוותו שסיעות יש עתיד וישראל ביתנו יעמדו בהבטחתן לתמוך באישור החוק.
לדבריו, אם לא תושג הסכמה עם החרדים לגבי נוסח חוק הגיוס עד חודש ינואר, ייאלץ ראש הממשלה להעביר חוק בכנסת להקדמת הבחירות, והן יתקיימו ככל הנראה בחודש מאי הקרוב.
