הבוקר רשם בני גנץ את מפלגתו ברשם המפלגות וקרא לה "חוסן לישראל", בימים האחרונים מנהל גנץ מגעים עם לא מעט אישים פוליטים בולטים כמועמדים אפשריים שיטרפו לרשימתו. גנץ לא מעוניין לצרף למפלגתו דמויות כמו ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק וגם לא לחבור ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד או למחנה הציוני. הוא דווקא מחפש חיבורים שהם קטנים ופשוטים יותר אך אפקטיביים לא פחות. בין השמות, שר הביטחון לשעבר משה יעלון, ראש האופוזיציה ח"כ ציפי לבני, וח"כ אורלי לוי אבקסיס שהקימה את מפלגת 'גשר'.
ב'החדשות' דווח הערב כי גנץ מאוד מעוניין בהצטרפותה של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס למפלגתו. השניים כבר נפגשו מספר פעמים, אך כרגע לא נראה שלוי-אבקסיס כל כך מעונייינת בחיבור הזה. היא שואפת לצאת לדרך עצמאית. למרות הקמפיינים שקוראים לו לכרות "מגה-בריתות".
ב'חדשות 10' פורסם כי יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, מעוניינת להיות חלק מהמיזם הפוליטי המתרקם בין בני גנץ ויעלון. על פי הדיווח, צירופה של לבני, שמעוניינת להיות חלק מגוש גדול, נשקל, אולם יעלון וגנץ מסתייגים מחבירה למחנה הציוני ואפילו ביחס ללבני עצמה והתנועה קיים חשש אצל השניים. בשלב זה, הזיהוי של לבני עם השמאל המדיני מרתיע את גנץ ויעלון, שבראש מעייניהם עומדת המטרה להביא קולות מהימין הרך וכך אולי להצליח לשנות את פני המפה הפוליטית ביום הבחירות. ב'כאן חדשות' דווח כי ההצעה ירדה סופית מהפרק ובסביבת גנץ אמרו כי "לבני היא שמאלנית מדי"..
כאמור, בימים האחרונים דווח על התקרבות ביחסים בין גנץ עם עמיתו הרמטכ"ל לשעבר ושר הביטחון יעלון. בשלב זה ניתן לומר כי בין השניים כבר קיימות ראשיתן של הבנות על שיתוף פעולה פוליטי, למרות שבשלב הראשון השניים יודיעו בנפרד על הקמת מפלגות שונות. אולם השאלה שמתעוררת היא אם האידיאולוגיות של השניים יאפשרו זאת.
מבדיקת 'החדשות' עולה כי בנאום שנשא גנץ בכנס של הקהילה היהודית במקסיקו הוא הביע עמדות המתאימו לאלה של המחנה הציוני. "פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני צריך להיות בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל", אמר אז גנץ. "האינטרס מספר אחת שלנו הוא למצוא פתרון מבלי להתפשר על צורכי הביטחון".
מנגד, בספרו של יעלון, "דרך ארוכה קצרה" שיצא בהוצאה מחודשת אתמול, נשמע כי דעותיו ממוקמות בקצה ימני הרבה יותר של המפה הפוליטית. "אין היום הנהגה פלסטינית שמתכוונת באמת לפתרון שתי המדינות, אלא להקמת ישות ערבית במקומה ועל חורבותיה של ישראל", הוא כותב. יעלון ממשיך לכתוב כי "כפועל יוצא, ברור לחלוטין שאין אפשרות להגיע לפתרון אמת של הסכסוך בעשור הקרוב או בעשורים הקרובים. ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני אין להתייחס במונחים של 'פתרון' בעתיד הקרוב, אלא במונחים של 'ניהול סכסוך'".
עוד הוא כותב: "בכל מכון מחקר שאליו הגעתי, בישראל ובארצות הברית, ביקשתי מעוזרי המחקר שלי לחפש ציטוטים של מנהיגים פלסטיניים שאמרו שמבחינתם סופו של התהליך המדיני הוא שנחיה זה לצד זה, וקווי 67' הם סוף הסכסוך וקץ התביעות. איש עוד לא מצא לי ציטוט כזה. אני יודע שמאכזב לשמוע את זה, במיוחד בקרב מי שתמך בהסכמי אוסלו, אבל עדיף להתאכזב מאשר להתעלם מהמציאות ומהאמת".
הבוקר רשם כאמור גנץ את מפלגתו החדשה שלפי מסמך הבקשה שמה לה למטרה "המשך ביסוס וחיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לאור החזון הציוני, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת העצמאות, תוך קביעת ושינוי סדר העדיפויות הלאומי בנושאים הבאים: חינוך, פיתוח תשתיות לאומיות, חקלאות, חוק, משפט וביטחון פנים, מדיניות רווחה, שלום וביטחון".
על פי התקנון, יו"ר המפלגה יכהן למשך קדנציה של ארבע שנים – פרט ליו"ר המפלגה הראשון (גנץ) שיכהן במשך חמש שנים. לאחר מכן, יבחר ראש מפלגה על ידי האסיפה הכללית, ויוכל לכהן במשך שלוש קדנציות רצופות, או שמונה שנים – המאוחר מבין השניים.
