הלכה יומית • יום א' פרשת שופטים

א-ל-ו-ל

הלכה א'
הימים שמראש חודש אלול ועד לאחר יום הכיפורים המה ימי רצון. ואף כי בכל השנה הקדוש ברוך הוא מקבל תשובה מהעושים תשובה בלב שלם, מכל מקום ימים אלו מובחרים יותר ומזומנים יותר לתשובה, להיותם ימי רחמים וימי רצון,

קרא עוד:

[postim]

הטעם להיותם ימים אלו ימי רחמים ורצון הוא כי בראש חודש אלול עלה משה אל הר סיני לקבל לוחות שניות, ושהה שם ארבעים יום, וירד בי' בתשרי שהיה אז גמר כפרה ואז אמר לו האלוקים 'סלחתי כדברך. וכבר מאז הוקדשו ימים אלו לימי רצון, ויום י' בתשרי ליום הכיפורים.

[ומנהג ברוב המקומות להתענות בערב ר"ח אלול ולעשות סדר יום כיפור קטן, כדי שיכינו ליבם לתשובה. ואם חל ראש חודש בשבת כמו שחל בשנה זו, מקדימים ליום ה' שלפניו.]

הלכה ב'
האריז"ל כתב: "ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך", ראשי תיבות אלול, כלומר כי חודש זה הוא עת רצון לקבל תשובה על החטאים שעשה בכל השנה, וגם רמז שגם על השגגות צריך לעשות תשובה בחודש הזה, שזה המשמעות של הפסוק בתחילתו שהוא לא התכוון לכך אך זה מה שהאלוקים אנה לידו, והר"ת של סיום הפסוק הוא 'אלול' שזה הזמן לשוב בתשובה שלימה.

עוד אמרו דורשי רשומות: "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך", ראשי תיבות אלול. וכן "אני לדודי ודודי לי", ראשי תיבות אלול. וכן "איש לרעהו ומתנות לאביונים", ראשי תיבות אלול. ושלושה פסוקים אלו מרמזים לנו שלושה דברים, שהם תשובה תפילה צדקה, שצריכים להתחזק בשלושה דברים אלו בחודש זה. ["ומל ה'" וגו', רומז לתשובה. "אני לדודי" וגו', רומז לתפילה, שהיא רינת דודים. "איש לרעהו ומתנות לאביונים", רמז לצדקה.]