מנהיג האופוזיציה בוונצואלה, חואן גואידו, הכריז על עצמו אמש (רביעי) כנשיא המדינה הדרום אמריקאית, בתמיכת ארצות הברית ומספר מדינות דרום אמריקאיות. גואידו קרא לבחירות חופשיות ולסיום שלטונו של הנשיא הסוציאליסטי ניקולאס מדורו. "אני נשבע לקבל את כל כוחות הנשיאות ולהביא סוף לגניבת השלטון", אמר גואידו, שנבחר לאחרונה ליו"ר הקונגרס, בפני קהל מריע.
אלפי מפגינים יצאו לרחובות הבירה קראקס וקראו "החוצה, מדורו" ו"גואידו נשיא", והניפו את דגלי ונצואלה. המשטרה ירתה גז מדמיע על מנת לפזר את המפגינים במספר אזורים. בעימותים שפרצו לאחר הכרזתו של איש האופוזיציה נהרגו 13 בני אדם ולפחות מאתיים נעצרו, כך הודיעו הלילה הרשויות הרשמיות במדינה. בעיר הדרומית פוארטו אורדז, מפגינים הפילו את פסלו של המנהיג המנוח צ'אבז, שברו אותו לשני חלקים ותלו אותו מגשר.
ולדימיר פדרינו, שר ההגנה של מדורו, אמר אתמול כי הצבא לא יתמוך בהכרזת הנשיאות של גואידו. "ייאוש ואי סובלנות מאיימים על שלום המדינה. הצבא ימשיך להגן על החוקה וישמור על ריבונותה של ונצואלה". מנהיגי מפלגת השלטון הסוציאליסטית מאיימים להשליך לכלא את מנהיג האופוזיציה, ומדורו, שנשא לאחר מכן נאום משלו בארמון הנשיאות, האשים את מתנגדיו בניסיון הפיכה.
זמן קצר לאחר ההכרזה של איש האופוזיציה, הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי הוא מכיר בגוואידו כנציג הרשמי של המדינה והזהיר את מדורו כי "כל האופציות על השולחן". הנשיא טראמפ נאם בבית הלבן וקרא לממשלות נוספות להכיר בגואידו: "נמשיך להפעיל את כל האמצעים הכלכליים והדיפלומטיים שברשות ארצות הברית בניסיון להחזיר לתפקוד את הדמוקרטיה בוונצואלה". ראשי המדינות קנדה, פרגואי, פרו, צ'ילה, ארגנטינה וקולומביה – הצהירו כי גם הן מכירות בגואידו כנשיא הלגיטימי של ונצואלה ולא במאדורו.
בתגובה הכריז מדורו על ניתוק היחסים עמה. בנאום שנשא בפני תומכיו שהתכנסו מחוץ לארמון הנשיאות בבירה קראקס, הוא הוסיף כי כל הדיפלומטים האמריקנים המוצבים במדינה נדרשים לעזוב בתוך 72 שעות. שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, התייחס להחלטתו של נשיא ונצאולה, ניקולס מדורו, לגרש את הדיפלומטים האמריקנים ממדינתו: "אין לו סמכות משפטית לנתק את היחסים איתנו. נמשיך לקיים קשרי גומלין עם הממשלה החדשה בראשות גואידו". פומפאו הוסיף כי "על הצבא להמשיך ולהגן על כל אזרחי ונצואלה וגם על האנשים הזרים הנמצאים במדינה".
בוליביה, מנגד, הביעה תמיכה בנשיא המכהן מאדורו. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן התקשר לנשיא ונצואלה ניקולס מדורו והבהיר לו כי אנקרה תומכת בו וממשיכה לראות בו את נשיאה של המדינה הדרום-אמריקנית. משרד החוץ של רוסיה הזהירה את ארה"ב שלא לצאת לפעולה צבאית בוונצואלה ואמר כי קראקס היא שותפה אסטרטגית של מוסקבה, "שותפה שבה תמכנו ונתמוך". בהודעה נאמר עוד כי התערבות צבאית אמריקנית בוונצואלה תהיה תרחיש קטסטרופלי, וכי רוסיה תעמוד לצד ונצואלה כדי להגן על ריבונותה ועל העיקרון של אי-התערבות בענייניה הפנימיים. משרד החוץ הרוסי הדגיש כי רוסיה תמשיך לשתף פעולה עם ונצואלה במגוון תחומים.
רק לפני שלושה שבועות היה מנהיג האופוזיציה גוואידו פוליטיקאי אלמוני כמעט לגמרי, ומעטים מאזרחי ונצואלה הכירו אותו. הוא עלה לתודעה בתחילת החודש כשהתמנה לנשיא האספה הלאומית, הפרלמנט של ונצואלה שנשלט על-ידי האופוזיציה ושכל סמכויותיו נשללו ממנו למעשה אחרי שממשלת מדורו הקימה פרלמנט משלה ב-2017. לאספה הלאומית נבחר גוואידו רק ב-2015, ומינויו לנשיא האספה בתחילת החודש נעשה במסגרת הסכם חלוקת כוח בין מפלגות האופוזיציה הגדולות.
האופוזיציה קיבלה אנרגיות חדשות עם בחירתו של גוואידו בן ה-35 למנהיג הקונגרס שבשליטתה ובשל קבלת הפנים התקיפה שקיבל מדורו עם תחילת כהונתו השנייה על ידי מדינות רבות באזור ובמערב, שסבורות כי שלטונו אינו לגיטימי. עם זאת, כל החלפת שלטון תדרוש את תמיכת הצבא, שנותר נאמן למדורו בשני גלי המחאה הקודמים ובזמן הפירוק המתמשך המוסדות הדמוקרטיים במדינה הדרום אמריקנית.
הבוקר התראיינה יהודייה תושבת קראקס, יעל גולדמן, בגלי צה"ל, וסיפרה על התחושות לאחר האירועים המשמעותיים. "הוא (גוואידו) הפתיע את כולנו, בשבועיים האחרונים אנשים רדפו אחריו והתאהבו בו", מספרת גולדמן, ומוסיפה כי "כל הזמן אנשים אמרו שמשהו יקרה, וכל הזמן הייתה ציפייה, אבל לא רצו לצאת לרחוב ולהיהרג על ידי המשטר, אלא שהמנהיגים יובילו את הדברים".
גולדמן מספרת כי ברגע שהכריז על עצמו גוואידו כנשיא המדינה החדש, ההמונים כבר לא חששו לצאת: "הרחובות היו מלאים. כולנו יצאנו, לא הייתה שאלה בכלל האם כן או לא. אין איך לתאר מה הולך במדינה הזאת. עד עכשיו זה היה המעמד הבינוני שיצא לרחובות, הפעם אלה העניים שיצאו. זו הפעם הראשונה שהם יצאו להילחם".
עוד הוסיפה תושבת ונצואלה כי ישנו קושי של האזרחים לדעת מה בדיוק קורה במדינה או מה הולך לקרות, זאת בעיקר כיוון שהתקשורת נשלטת עדיין על ידי המשטר. לדבריה, "בשכונות העוני יש עכשיו עימותים עם הצבא והמשטרה כל הזמן. לא יודעים כלום דרך הטלוויזיה כי היא בשליטת המשטר, אלא רק מהאינטרנט, מטוויטר".
