א-ל-ו-ל
הלכה א'
מיום ראשון שקודם ראש השנה ואילך, משכימים לסליחות. ואם חל ראש השנה ביום ב' בשבוע או ביום ג', מתחילים מיום ראשון בשבוע הקודם, כי צריך לפחות ד' ימים של אמירת סליחות.
וכשמשכימים, צריכים ליטול ידיהם ולברך על נטילת ידיים וברכת התורה, ואחר הסליחות ייטול ידיו שנית בלא ברכה.
קרא עוד:
[postim]
הש"ץ שאומר סליחות, יתעטף בטלית קודם שמתחיל "אשרי". ולפי שיש ספק אם יברך ברכה על טלית שלו כשלובשו בלילה או לא יברך, על כן לא ייטול את שלו, וגם לא טלית של הקהל, אלא ישאל לו טלית מאחר. ואם אין בנמצא טלית כלל, יכולים לומר סליחות ושלש עשרה מידות גם בלא טלית.
הלכה ב'
יש מקומות שנוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל גם שחרית ומנחה וגם מעריב שלפניו, והוא קודם לאבל ולמוהל וליארצייט.
טוב לעמוד באמירת הסליחות. ומי שקשה לו, יעמוד לכל הפחות באמירת "אל מלך יושב" וגו' ושלוש עשרה מידות.
ידקדקו לבחור ש"ץ שיתפלל סליחות ובימים נוראים, איש שהוא הגון וגדול בתורה ובמעשים טובים כפי מה שאפשר למצוא, וגם שיהיה בן שלושים שנה, שאז כבר נח רתיחת הדם של בחרותו ונכנע לבבו, וגם יהא נשוי ויהיו לו בנים, שאז הוא שופך לבו ומפיל תחנונים מקירות הלב.
וכן ידקדקו לבחור תוקע שיתקע שופר בראש השנה, וכן המקריא לפני התוקע, שיהיו בעלי תורה ויראה כפי מה שאפשר להם למצוא. מיהו כל ישראל כשרים לכל, רק שיהא מרוצה לקהל. ואם רואה שיש מחלוקת אם הוא רצוי או לא, ימנע עצמו, אף על פי שבמקומו יהיה מישהו שאינו הגון.
