א-ל-ו-ל
הלכה א'
הרבה נוהגים להתענות בעשרת ימי תשובה. ולפי שחסרים ארבעה ימים שאינם מתענים בהם, שהם שני ימים של ראש השנה, ושבת וערב יום הכיפורים, על כן מתענים תמורתן ארבעה ימים בימי הסליחות שקודם ראש השנה, דהיינו יום א' דסליחות וערב ראש השנה, ועוד שני ימים בינתיים. ובוחרים ביום ב' וה'.
קרא עוד:
[postim]
ואם אירע להם סעודת מצווה, יכולים לאכול, ויתענה יום אחר תמורתו, ואם יודע שתהיה לו סעודת מצווה יכול יתענה מראש יום אחד תמורתו.
הלכה ב'
נוהגים ללכת בערב ראש השנה אחר תפילת שחרית לבית הקברות, להשתטח על קברי הצדיקים. ונותנים שם צדקה לעניים, ומרבים תחנונים, לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. וגם מחמת שהוא מקום קבורת הצדיקים, המקום הוא קדוש וטהור, והתפילה מקובלת שם ביותר, בהיותה על אדמת קודש, ויעשה הקדוש ברוך הוא חסד בזכות הצדיקים.
אבל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכנים שם, כי קרוב הדבר שיהיה בכלל "ודורש אל המתים". אך יבקש מה' יתברך שמו שירחם עליו בזכות הצדיקים שוכני עפר. וכשבא אל הבית הקברות, אם לא ראה את הקברים שלושים יום, צריך לברך "אשר יצר אתכם בדין" וכו'. כשבא אל הקבר, יש לו לומר: "יהי רצון שתהא מנוחתו של (פלוני) הקבור פה בכבוד, וזכותו יעמוד לי".
כשמשים ידו על הקבר, יש לשום יד שמאלו דווקא ולא ימינו, ויאמר את הפסוק: "ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו"; "תשכב בשלום ותישן בשלום עד בוא מנחם משמיע שלום". וכשמשים ידו, יכוון בפסוק "ונחך" שיש בו ט"ו תיבות, כמנין קשרי היד.
אין לילך על קבר אחד שתי פעמים ביום אחד.
הקורא כתב שעל גבי המצבה, אם הוא כתב בולט, קשה לשכחה. וסגולה לומר "אהבה רבה" עד "וליחדך באהבה".
