בשבת קודש הקרוב יחול יומא דהילולא של המקובל האלוקי רבינו משה ב"ר יעקב קורדבירו זצ"ל, הרב נולד בעיר קורדובה שבספרד בשנת ה'אלפים רפ"ב ונפטר בכ"ג תמוז ה'אלפים ש"ל.
מורו בנגלה היה מרן הבית יוסף ובשו"ת אבקת רכל מכנה אותו "מרן האי דיינא דנחית לעומקא דדינא". מורו בנסתר היה רבי שלמה אלקבץ בעל הפיוט "לכה דודי".
נישואיו
בהגיעו לפרק האיש מקדש נשא לאישה את אחותו של רבי שלמה אלקבץ. מספר שנים לאחר מכן פתח ישיבה בה לימד הרבה תלמידים שהיו לגדולי ישראל, מתלמידיו הגדולים היו רבי חיים ויטאל, רבי אליהו די וידאש בעל הראשית חכמה, רבי אברהם גלאנטי ועוד.
לפני פטירתו שאלו אותו תלמידיו מי ימשיך את דרכו ויעמוד בראשות חבורת המקובלים בצפת, ענה להם מי שיראה אחר פטירתי עמוד אש הולך לפני מיטתי: בעת מסע ההלויה דיברו תלמידיו על מקום הקבורה ונתחבטו בדבר, החווה להם רבי יצחק לוריא אשכנזי "האר"י הקדוש" בידו לעבר מקום מסוים באומרו שעמוד האש הולך לשם, כך נודע לתלמידיו כי רבי יצחק לוריא אשכנזי יעמוד מעתה בראשות החבורה הקדושה.
היה ידוע כבעל רוח הקודש וזכה לגילוי אליהו היה בקי בסודות הגלגולים ובשמות המלאכים כמו שהעיד עליו מרן החיד"א שראה פירושו לזוהר שיר השירים בכתב יד.
ספריו
הרב קורדבירו חיבר עשרות חיבורים: ספר אור נערב על מעלת לימוד הקבלה. ספר הגירושין מהלכים וביאורים שנתחדשו לו בעת גירוש ספרד ע"י מגיד מן השמים. ספר אלימה רבתי הקדמות וביאורים בחכמת הקבלה. אור יקר כשמו כן הוא חיבור יקר הערך כעשרים ושניים כרכים ביאור על דברי הזוה"ק. אור לישרים. זבחי שלמים ביאור על תפילות ר"ה ויוהכ"פ .שיעור קומה בעניני קבלה וסידור תפילה למשה.
כמו כן הוא חיבר את הספר 'תומר דבורה', מוסר על י"ג מכילן דרחמי, ספר זה זכה לתהודה רבה ולהרבה פירושים, ומקובל בעולם בשם ה'דברי חיים' מצאנז שספר זה הוא סגולה לרפואה למחלה הידועה ל"ע (כן מובא בהקדמת הספר בשם הגאון ר' משה הלברשטאם זצ"ל מרבני הבד"ץ העד"ח).
הנהגותיו
ראיתי להביא מש"כ בספר הנפלא מליצי יושר לידידי ר' אברהם אליעזר סופר, שהביא שם שתי הנהגות שכל אחד מאיתנו יכול לעמוד בהם.
א. בספר אורחות יושר מלכו פרק ה' כתב שהרמ"ק היה מברך ברכת המזון מתוך הסידור כדי לעורר הכוונה
ב. בספר מועד לכל חי להגר"ח פלאג'י סימן כ' אות כ"ה כתב שהרמ"ק היה נזהר לא לדבר בסוכה רק בדברי תורה
ובספר ישראל סבא הנהגותיו של ר' ישראל אביחצירא, סידנא בבא סאלי [ע"מ 184] מסופר שהיה נוהג לעשות סעודה לכבודו של הרמ"ק ולא נתן לכל אחד להיכנס רק לקרואים.
בספר 'אמרי ספר' נכתבה ידיעה מעניינת: הרמ"ע מפאנו קרא לכמה מבנותיו על שם ספריו של הרמ"ק כגון אלימה ודבורה.
פטירתו
בפטירתו הספידו רבינו האר"י וקרא עליו את הפסוק "וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ". וביאר האר"י דחטא הוא לשון חסרון ואם ראית צדיק גמור ואין בו שום חטא וחסרון לומר שנתחייב מיתה בעבור חטא זה כי לא נמצא בו חטא ועם כל זה הוא מת. לזה אמרה התורה ותלית אותו על עץ .רוצה לומר שנלקח בגלל חטא עץ הדעת ולא בחטאו מת, והביא הדברים החיד"א בספרו נחל קדומים פרשת כי תצא,
הרוצה לראות עוד ידיעות על הרמ"ק יעיין בספר הנפלא שבחי הרמ"ק.
מתורתו במדרגות הנבואה מספרו אור יקר?(הקדמת שיעור קומה פרק ט"ז).
וכלל המדרגות האלו הם ו', הא' נבואתו של מרע"ה והיא מיוחדת אין כמותה כדפי', הב' מדרגת הנביאים, הג' מדרגת מדברים ברוה"ק, הד' מדרגת החלום, הה' בחיצונים ונכלל בזה נבואתם וחלומותיהם, הו' מראת גילוי עינים.
לעתה נבאר היאך יתרבו הבחינות בכל תמונה ותמונה מאלו התמונות, והענין הוא שכל מה שהנביא שואב מלמעלה הוא בדלי נשמתו, ולכך במרע"ה נאמר במעלת נבואתו בכל ביתי נאמן הוא ופי' הכונה דאשתכלל נשמתיה בי' דרגין.
אבל שאר הנביאים הם צופים בנבואה לפי מדרגת נשמתם. וכל הנשמות הם חצובות מתחת כסא הכבוד ולכך כל א' וא' שופע לו לפי בחינת נשמתו שהיא למעלה ודרך חלון זה הוא צופה ודרך שלשלת זו הוא משתלשל ודרך הסולם הזה הוא עולה.
ולכך אמר וביד הנביאים אדמה הנה שפע נבואיי הכל א' אמנם הנביאים אין בחינת נשמתם אחת לכך כל א' וא' צופה במציאות נשמתו. לכך יחזקאל ראה חיות ואופנים. ישעיה ראה שרפים. זכריה ראה מנורות. כל א' וא' מהם מתנבא כפי הנהגת אותה המדה שהוא אחוז בה. לפי' מהם רואים בפחד ברתת מהם בנחת כמדבר איש לרעהו.
ומטעם זה ישתנו עניני הנבואה מצד הנשמה שהיא חצובה לפעמים מחסד לפעמים מגבורה' לפעמים מת"ת ולכך היא מתנהגת באותה הבחינה שהיא מתנהגת. ולזה לא נטריח עצמנו בשארי הנבואות הרבות הנמצאות בכל הנביאים לפרשן שכלם ענינם תלוי בכלל זה.
וענין זה צודק גם כן בעניני רוה"ק. דוד אמר שירים ומזמורים ושלמה אמר מוסרים ואהבה ותוכחות דניאל דברי קיצים ואיוב בדברי דרושים צדיק ורע לו וכו' וכיוצא בזה אל שאר הענינים, מפני שינוי הבחינות כל א' וא' היה שואב כפי בחינתו, ועל דרך זה הוא טעם החלומות ושינוייהם, וכן,מראת גילוי עינים משתנה לפי המציאות לכל א' וא'.
לכך לא נמצאו הענינים בשוה כמו שהנשמות אינם משתוים, זה הכלל לפי המראה שבה רואה האדם ישתנה, כאלו תאמר יהיה כאן בית א' ובתוכה אדם א', בכל הבית חלונות רבות ובחלונות עששיות, ודרך העששיות מביטים וצופים במלך, והעששיות מגוונים משונים, והרואה בעששית לבנה אומר המלך לבן והרואה בעששית ירוקה אומר המלך לובש מלבושים ירוקים והרואה בעששית אדומה אומר המלך לובש אדומים, כל א' וא' צופה כפי בחינת העששית ותולה במלך ואינו אלא שלכל א' וא' משתנה כפי העששית שדרך בה רואה ולזה ישתנו הענינים כדפי'.
ולזה ישתנו גם כן השמות, יש שנקרא הנביא חוזה רואה צופה וכיוצא בזה הכל לפי הצפיה ודרך הראיה בעששית שבה צופה ישתנה שם הנבואה, וכן קורין גם כן מביט מטיף ושאר כל השמות הם תלויים במראות, וכן ישתנה הסגנון יש נביא שיאמר ויהי דבר ה' ויש נביא שאומר וארא והנה כך וכך ויש שאומר בענין אחר, ויש שבא לו הנבואה פתאום ולא יכיר כעין שמואל וכיוצא בזה כל אלו הענינים הוא לפי שינוי צפייתם במדרגות המרכבה לפי בחינת נשמתם, ודרך כלל יקרא ראיה צפיה חזיון וכיוצא, לא שתהיה שם ראיית עין גשמי שאין ענין המרכבה דבר הנראה לעין הגשמי אמנם יהיה צפיה שכלית ממש בכתובי' (רוחניית) כאומרו ופניתי אני לראות חכמה והוללות והיינו ראיה שכלית וכמוהם רבים בס' קהלת, וכתיב הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי והיינו ראיה שכלית, וכתיב ראו קרא ה' בשם בצלאל, וירא אלהים כי טוב, ראה ה' והביטה למי עוללת כה, וכן השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וכן וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכן כל כיוצא בזה הכל הוא צפיה שכלית בין מן התחתונים לעליונים כגון ויראו את האלהים ותמונת ה' יביט וכן ויראו את אלהי ישראל וארא אל אברהם וגו' וכן ראיתי את ה' יושב על כסא, וכן וירא אליו ה' באלוני ממרא אינה ראיה גשמית אלא שכלית ומראה הנבואה זולתי אותם שהם במראת גילוי עינים כגון המראות של מנוח ושל אשתו וירא והנה ג' אנשים וגו' דאברהם וכן וירא לוט וכן מלאך דהגר וכיוצא בזה ישפט לפי הענין ולפי הצורך, וכך מן העליונים אל התחתונים היא השגחה רוחניית לא ח"ו ראיה והשקפה כעין השקפת האדם, והנה ישתנו המלות לפי בחינת הענין אם לדין אם לרחמים וכיוצא בזה בכל שאר הענינים כדפי'.
מקום קבורתו של הרמ"ק בצפת ליד מרן הבית יוסף, רבים נהגו לפקוד את ציונו ביום ההילולא וללמוד בתורתו.
