מאמר לשולחן שבת • פרשת כי ניצבים • שבת סליחות

'פתחו לי פתח כחודו של מחט'

בפרשתנו פרשת ניצבים הפרשה שאנו קוראים בשבת האחרונה של השנה השבת הגדולה מכל שבתות השנה, היות שמשבת מתברכים ששת ימי השבוע ואם בתוך ששת ימי השבוע חל להיות שני ימים המרוממים ביותר בשנה יוצא איפה ששבת משפיעה לימים אלו, א"כ שבת זו גדולה מכל השבתות, ועל כן נהגו הרבה מהחסידים לשהות בצל רבם בשבת רוממה כזו, באמצע הפרשה כתוב 'אם יהיה נדחך בקצה השמיים משם יקבצך ה' אלוקיך  ומשם ייקחך', פסוק זה מחבר את הפרשה לימים הגדולים שבאים עלינו, ימי התשובה.

קרא עוד:

[postim]

לכאורה יש להבין את הפסוק, כי קשה איך יכול להגיע נידח מישראל לשכון בקצה השמיים איך הוא עלה לשכון בקצה השמיים, שהקדוש ברוך הוא מבטיחנו משם אני אקבצנו, מבואר על פי הבעל שם טוב הק' זיע"א, שאיש הישראלי אפילו כשהוא אינו ישר כל כך בענייני מסחר וממון ונקשר שמו בהונאה עם כל זה עדיין יש לו פתח זכות כלשהו לעצמו כיוון שמה היא סוף כוונתו לשלם לבניו תלמוד תורה או לגמול חסד או כל שאר מצוות ומעשים טובים, וזהו כוונת הפסוק 'אם יהיה נידחך' אם יהיו הדברים שאינם מהוגנים 'בקצה השמיים' שבסוף מחשבתו של אדם אנו יכולים למצוא איזשהו פתח של לימוד זכות שזה לצורכי מצווה או שאר חפצי שמיים, אזי מבטיחנו הקדוש ברוך הוא 'משם יקבצך' משם מהלימוד זכות שאנו מוצאים בסופו של דבר מזה הקדוש ברוך מציל את האדם על ידי הניצוץ קטן של תשובה שמוצאים בקצה העניין, וזה הלימוד והמוסר השכל לימים הגדולים שאנו שרויים בתוכם, ימי התשובה, הקדוש ברוך הוא מחפש אצלנו את הניצוץ הקטן שעל ידי זה ניכתב לשנה טובה ומתוקה, וזה שאמרו חז"ל הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו 'פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם'.

מעלת התשובה הפשוטה

מפורסם הסיפור על האדמו"ר ר' יהושע מבעלזא זיע"א כשהגיעו לאמירת סליחות הראשונות במוצאי שבת כל הקהל התאסף בבית הכנסת בהמתנה לאמירת סליחות והאדמו"ר ר' יהושע זיע"א לא מופיע, לאחר המתנה מרובה הופיע האדמו"ר נהרה שפוכה על פניו ופתח באמירת אשרי, כמובן וכדרכם של חסידים תיכף לאחר אמירת הסליחות נתאספו לבקש ולהבין על מה היה העיכוב הגדול, וכה סיפר האדמו"ר זיע"א, בקצה העיירה בבית מט ליפול מתגורר יהודי אשר בשנה האחרונה עברו עליו מקרים רבים וקשים ואט אט התחיל לזנוח יהדותו, בהגיע ליל הראשון של סליחות אמר בליבו איך אגש לאמירת סליחות כאשר אני שרוי בבור עמוק, נתיישב היהודי אצל השולחן ופתח בדין ודברים עם קודשא בריך הוא, לקחת ממני את הפרנסה הפסקתי לילך לבית הכנסת לקחתי לי את רפואתי הפסקתי להניח תפילין וכן על זה הדרך הולך ומונה, וכשסיים פנה היהודי התמים אל קודש ברי בריך הוא 'הרי יום הראשון של סליחות היום ובא איפה נעשה פשרה אני יוותר על כל מה שלקחת לי ואתה – קודשא בריך הוא כביכול תוותר לי על כל מעשי שהיו לא טובים, ונפתח דף חדש וחלק, את הסיפור סיים ר' יהושע זיע"א ואמר, דבריו עשו רעש גדול בכל העולמות וכל פמליא של מעלה באו לחזות היאך ילוד אשה מתפייס ומתרצה עם קונו, ואם כל פמליא של מעלה באו לראות שאני לא אלך, סיים הרה"ק את פשר האיחור.

מזה אנו רואים את מעלת וגודל התשובה הפשוטה הניצוץ קטן שכל אחד צריך לתת גניחה קלה, והקדוש ברוך הוא מבטיחנו 'ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם'.

יהי רצון שנזכה אנחנו וכל גולשי JDN וכל בני ישראל לשנה טובה ומבורכת שנת אושר ועושר שנת פדות גאולה, שנה שייתמלאו וייתגשמו כל משאלות לבנו לטובה, אמן.

תהא שנת עת גאולתנו

ע"פ נועם מגדים בשם הבעש"ט הק'