הרב אברהם פרידמן זצ"ל המכונה רבי אברהם המלאך- נולד במזריטש ב-י"ב תשרי ה'תק"א. הוריו היו חשוכי בנים, כשהיה המגיד בן ל"ו שנים הציעה רעייתו שיגרשה ע"מ שישא אשה שתזכהו בבנים. אולם הוא דחה את הצעתה. שמו של הבעש"ט הגיע עד למזריטש ור' דב החליט לנסוע למז'יבוז' אליו ואכן לאחר הברכה המיוחלת תוך פחות משנה התקיימה ברכתו ונולד רבינו. המגיד ממזריטש עם הימים הפך לגדול תלמידיו ולממשיך דרכו של הבעש"ט. בייחוד נמשך רבינו לתורת הסוד בה העמיק עד שהפך לבקי בה כבר בגיל צעיר מאוד. בעל רוח-הקודש. גאון בנגלה ובנסתר. פרישותו מופלאה. מעט באכילתו. מפורסם בקדושתו ובצדקותו.
בשנת ה'תקל"ג ציווה אביו לתלמידו רבי שניאור זלמן מלאדי כי יפעל שלאחר פטירתו, בנו יחידו ימשיך את הנהגתו ואכן כך היה. זמן קצר ישב על כסאו עד שהתברר כי קדושתו ופרישותו מכל הוויות העולם הזה אינן מאפשרות לו להנהיג חצר חסידית ולכן בחר ועד הנהגה שיפיץ את אור החסידות בעולם כולו.
לאחר מכן עבר רבינו להתגורר בעיירה פאסטוב שעל יד קייב וזכה לכינוי "המלאך" עקב קדושתו ופרישותו מהעולם במשך שנים בלא לראות פני איש והתדבקותו המוחלטת ברוחניות ועבודת ה' יתברך. וזאת למרות ההערצה הרבה אותה רחשו אליו כל צדיקי הדור סירב להתערב בהנהגה
החסידית וחי עד לסוף ימיו בהתבודדות. נפטר ב-י"ב תשרי ה'תקל"ז חי 71 שנים בדיוק. ציונו בעיירה פאסטוב.
סבא: ר' אברהם מצד אביו ור' שלום שכנא מצד אמו. אביו: רבי דב בער המגיד ממעזריטש, מגדולי תלמידי הבעש"ט וממשיך דרכו.
אמו: מרת קיילא. אשתו: מרת גיטל בתו של ר' משולם פייבוש הורוביץ מקרמניץ מ"ס 'משנת חכמים' על המשניות. בניו: ר' שלום שכנא מפראהביטש רבי שלום הגדול, אבי ר' ישראל מרוז'ין ור' ישראל חיים מלודמיר חתן רבי שלמה מקרלין ובזיווג שני חתן רבי גדליה מליניץ. בתו: בלומא רבינוביץ'. חברותא: ר' שניאור זלמן מלאדי חלוקת הלימוד בינהם הייתה- שלש שעות ביום היה ר' שניאור מלמד את ר' אברהם בתורת הנגלה ושלוש שעות היה ר' אברהם מלמד את ר' שניאור בתורת הנסתר. ר' שניאור העיד כי כשהיו מתקרבות לקיצן שלש שעות הלימוד בהן למד מפי ר' אברהם היה נוהג להזיז לאחור את מחוגי השעון על מנת להאריך את זמן לימודו מספריו: •חסד לאברהם
אחד מחסידי הרבי, גביר עשיר, ראה כי לפתע מסחרו לרדת ולהחסיר ללא סיבה הנראית לעין, דווקא בעת שהעסקים שגשגו והניבו פירות, הפדיון פחת והלך, וסך ההוצאות גדל מן ההכנסות. הוא בדק את ספרי חשבונותיו, הכל נראה תקין. הוא הגיע לגירעונות כבדים, ועמד על סף 'פשיטת רגל'. הוא נסע לרבינו ושטח את מועקתו הגדולה על מצבו הכלכלי. רבינו, שהיה אחוז בשרעפיו העליונים, ענה לו לפליאתו: "גש לביתך והכן סעודה טובה כיד המלך, אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך". יצא האיש מהחדר נבוך ומבולבל, אולם ניגש לקיים את הפקודה ככתבה וכלשונה! הכין 'סעודה' עם יינות טובים ומשקאות חריפים ומשובחים, והזמין את משפחתו וידידיו לארוחת ערב חברתית. בתום המשתה היה הסוחר עייף ושתוי כהוגן, ועד מהרה נרדם על הספה שבחדר האורחים. לאחר זמן מה התעורר מתרדמתו, הציץ בשעונו וראה, שהשעה מאוחרת מאוד. רעש מחדר העסקים הגיע לאוזניו. הוא קם היישר אל חדר העסקאות ועיניו חשכו! מול עיניו הנדהמות הוא גילה את מנהל החשבונות האישי שלו, כשגבו מופנה אליו וראשו תקוע עמוק בתוך הכספת הסודית החבויה בעמקי הקיר העבה, שחוץ משניהם אף אחד בעולם לא ידע על קיומה, ואותו עובד מרוקן שטרות רבים היישר אל תוך תיקו הפרטי! היה זה יועצו האישי הסודי ביותר, שנתן בו תמיד אמון מלא ומוחלט. כנראה, היה סמוך ובטוח, שהגביר בשכרותו יישן עוד זמן רב. בבת אחת קלט כעת העשיר את 'סוד' כישלונות מסחרו בתקופה האחרונה… העסקים הניבו פירות טובים ויקרים, אלא שיד נעלמת פשוט מרוקנת את הקופה… "גנב!", שאג הסוחר בקול גדול. מנהל החשבונות הסתובב בבהלתו לאחור וראה את אדונו בפתח החדר. עתה הובנה במלואה תשובת הרבי. נפל מנהל החשבונות ארצה והחל בוכה ומיילל: "סלח נא לי! לא עמדתי בפיתוי! אני הוא שרוקנתי את הקופה בחודשים האחרונים! אחזיר לך את כל הכספים במלואם עד פרוטה אחרונה, רק אל תסגירני לידי המשטרה! הרי יודע אתה, שבעל משפחה אני, בעיות רבות תקפוני בתקופה האחרונה בביתי, ומרוב צער התדרדרתי עד שפל המדרגה של 'גנב' נבזה". "קום על רגליך!", פקד הגביר. "החזר את הגנבה וסע היישר אל הרבי המלאך הקדוש!". מנהל החשבונות החזיר את הגזלה ונסע אל הרבי, שם גולל את צרתו הגדולה, "בתי הגדולה הגיעה זה עידן לפרקה, וכבר שנים שהיא יושבת וממתינה, הצעות רבות וטובות כולם נכשלו". תשובתו של
הרבי לא איחרה לבוא, "גש אל 'ההקדש' שבעירך, עבור העניים והקבצנים המתאספים לסעוד את ליבם מתרומת שיירי מאכל בני העיר, תשנה את לבושך ומראה פניך כדי שלא יכירוך, ותסעד עמהם את סעודתך, מפיתם תאכל ואת מימם תשתה, כשווה בין שווים, וה' יהא בעזרך!". על אף תמיהתו הרבה, מאחר שכבר הספיק לשמוע מן הסוחר כיצד סיבב אליו הרבי את ישועתו דרך סעודה, הבין, שעליו לקיים את ההוראה במלואה. הוא חזר לעירו, התחפש ולבש בגדים קרועים ובלואים והתיישב באחת מפינות ההקדש. עד מהרה נטפל אליו אחד מן הוותיקים שבקבצנים, שבראותו עני 'חדש' ניגש לשוחח עמו. תוך כדי שיחתם בענייני 'עבודה' בקיבוץ נדבות – אמר: "ישנם אנשים אמידים, אולם אינם מוציאים פרוטה אחת לצדקה". ביניהם מנה את שמו של מנהל החשבונות. "ניסינו רבות לעוררו, אך משנוכחנו בקמצנותו – החלטנו ללמדו לקח. למנהל זה בת בוגרת בשידוכים, כל הצעת שידוך שנודעת לנו- יוצאים אנו מיד לרוץ ולספר על רשעותו וקמצנותו ודואגים 'להרוס' את ההצעה, ועד היום יושבת בביתה, שתשב עד שתלבין ראשה!". עתה הבין את העניין לאשורו. הוא שב לביתו ועל אתר החל לפזר לצדקה ביד רחבה, כל עני שנכנס לביתו יצא עם מתת יד הגונה. העניים חדלו ממנהגם הרע בראותם, כי התהפך, ובתוך זמן קצר נמצא חתן הגון לבתו, והשמחה חזרה לביתו.
והקשה נכדו הרה“ק רבי אברהם יעקב מסדיגורה זי“ע איך אנו ממעטים בכבוד אותו צדיק לכנותו בשם ’מלאך‘ והלא נשמה היא גבוהה בהרבה מדרגת המלאכים. הגם שגם במשה נאמר ’וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים‘ ופרש“י ’מלאך זה משה וכן אמר החת“ס על רבו רבי נתן אדלר ’איך שייך לדמות מעלת מלאך למדרגתו הנוראה של הרבי‘. מכנים אותו רבי אברהם המלאך, להזכירו שיהיה לו חיבור לתלמידיו ותירץ ע“פ מש“כ ’אם הרב דומה למלאך השם צבאות יבקשו מפיהו‘ ונת‘ בספה“ק
שהצדיק הוא במדרגת הולך שעולה מדרגה לדרגה, ואם אתה מחפש רבי, אם תמצא רבי שהוא במדרגת הולך הרי הוא יתרחק ממך ויתעלה למעלה למעלה כחנוך שנתעלה לשמים, והמלאכים נקראים ’עומדים‘ שנאמר ’ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה‘, וזהו החילוק בין מלאכים לנשמות ישראל, שהמלאך עומד על מדרגתו והצדיק עולה ממדרגה למדרגה, כמו שאנו מתפללים בתפילת רבי אלימלך ’ממדרגה למדרגה תעלינו עד שנזכה לבא למעלת אבוה“ק אברהם יצחק ויעקב‘, אך כשהצדיק מגיע למעלה זאת, עליו לעצור ולעמוד כדי שלא להתרחק מבני דורו, ויוכל להשפיע להם אור תורה ודרכי עבודת השם. כך הוא עבודת צדיקי האמת, אך זקני רבי אברהם המלאך לא קיים זאת, רק עלהונתעלה ממדרגה למדרגה במעלות הנוראות, וכנודע שלא היה לו שום התחברות עם
אנשיו שהסתופפו בצלו, עד כדי כך שבני עירו לא שילמו לו לפרנסתו, ופעם אחת הגיע לסנדקאות בברית והסתכל על הציבור ונפל עליהם אימתה ופחד וחזרו בתשובה. אך תלמידים אמיתיים לא היו לו. ולכן החליטו בני העולם לכנותו בחייו בשם ’מלאך‘ להזכירו שהצדיק צריך להיות בבחי‘ מלאך לעמוד במדרגתו, ולא להתרומם כ“כ גבוה, אך זה לא עזר להם כלל. ועלה ונתבקש לישיבה של מעלה בצעירותו, אברך בן ל“ו שנים, צדיק וקדוש כזה, שהבעל התניא החזיק עצמו כתלמיד מובהק שלו, וכתב שקיבל מרבו המגיד ומבנו רבי אברהם המלאך. ובחב“ד הביאו דברי תורתו באופן בלול ומאוחד עם דברי בעל התניא כאחד, כנודע שהמגיד הק‘ אמר להם ללמוד בחברותא, ואמר לבעל התניא ’אתה תלמד איתו נגלה והוא ילמד איתך נסתר‘, והבעל התניא התחיל ללמוד איתו הלכות ’ביצה
שנולדה ביום טוב‘ ורבי אברהם התחיל לפרש ’ביצ“ה ר“ת י“ב צירופי הויה שנולדים ביום טוב‘.
