הלכה א'
בסוכות הבנויות, לפעמים בולטים דפים למעלה על הכתלים, ועל דפים אלו מונחים הכלונסאות שעליהם הסכך. ומאחר שאין הדף רחב ארבע אמות, אינו פוסל את הסוכה משום סכך פסול, כי הלכה למשה מסיני היא דבפחות מארבע אמות אמרינן דופן עקומה. פירוש, שנחשב אל הדופן, וחשבינן לזה כאילו הדופן נתעקם שם למעלה. אלא שאין יושבים ואין ישנים תחת הדף, כי שם אין לו דין סוכה, ואפילו אינו רחב אלא ארבעה טפחים, אבל יתר הסוכה כשרה.
קרא עוד:
[postim]
- אך אם מונחים אצל הדופן דפים ברוחב ארבע אמות או יותר, זהו נקרא סכך פסול, ופוסל את כל הסוכה.
- ומכל מקום אם אינו כן אלא בצד אחד, כמו שהדרך הוא בקצת סוכות בנויות, שעושין קצת תקרה מצד אחד (כדי לפנות לשם את הכלים תיכף בהתחלת הגשמים), זה אינו מזיק; דכיוון שאינו אלא מצד אחד, הרי יש כאן עוד שלוש דפנות כשרות שמונח עליהם סכך כשר, וסוכה משלושה דפנות גם כן כשירה. ובלבד שיהא שם (היינו בשטח שתחת הסכך הכשר, מלבד זה שתחת התקרה) שיעור סוכה, דהיינו לכל הפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים במרובע. ולא ישבו תחת התקרה.
- העושה סוכתו תחת ענפי אילן, הרי היא פסולה. ואפילו אם מחמת הענפים בלבד היתה חמתה מרובה מצילתה, ואם כן – בסכך שהניח עליה עשה את הסוכה, מכל מקום פסולה.
- ואפילו אם יקוץ אחר כך ענפי האילן, מכל מקום הסוכה נשארת בפסולה, דכתיב: "חג הסוכות תעשה לך", ודרשינן: "תעשה", ולא מן העשוי, ולכן, לאחר שקצץ הענפים, צריך הוא להגביה כל ענף מן הסכך, ויחזור ויניחנו לשם סוכה.
- וכן אסור להניח את הסכך קודם שעשה את הדפנות, דבעינן שבהנחת הסכך תהא סוכה כשרה.
- הלכה ב'
- בסוכה העשויה בגגות הנפתחים, צריך לפתוח את הגגות קודם שמניח את הסכך. אף שאחר כך סוגר את הגג וחוזר ופותח, אינו מזיק, דהוי כאילו פורס עליה סדין וחוזר ונוטלו. ומכל מקום יש להחמיר שיהא הגג פתוח בהכנסת החג (מטה אפרים). עוד צריכין ליזהר באלו הסוכות, שיהא הגג פתוח היטב, עומד בשווה עם דופן הסוכה; שאם אינו עומד בשווה, אלא נוטה קצת על הסכך, אפילו אינו שיעור גדול שתיפסל הסוכה בכך, מכל מקום צריך ליזהר שלא ישב במקום הזה שהגג משופע, שנמצא יושב תחת הגג.
- אף על פי שסוכת החג פטורה מן המזוזה, מכל מקום אלו הסוכות הבנויות שמשתמשים בהם כל השנה ונתחייבו במזוזה, גם בחג לא נפטרו, ואין צריכים אחר החג לקבוע את המזוזה מחדש.
