הלכה א'
יוצאים בסוכה שאולה, אבל לא בסוכה גזולה. ולכן אסור לעשות סוכה ברשות הרבים. ובשעת הדחק, שאין לו סוכה אחרת בשום אופן, יושב בה ומברך עליה. ולכן יש ליזהר שלא יקצוץ הישראל בעצמו סכך לסוכתו, אלא יקנה מאחר. ובשעת הדחק, יכול לקצוץ בעצמו, אלא שייטול רשות מבעל הקרקע.
קרא עוד:
[postim]
מותר לעשות סוכה בחול המועד.
הלכה ב'
עצי סוכה, בין מהדפנות בין מהסכך, אסורים בהנאה עד לאחר שמחת תורה, כיון שהוקצו למצווה. ואפילו ליטול מהם קיסם לחצוץ שיניו אסור. ואפילו אם נפלו, אסורים, ולא מהני בהו תנאי. ואם חל שמחת תורה בערב שבת, אסורים גם בשבת. וכן נויי סוכה אסורים בהנאה, אפילו נפלו. וכיון שאסורים בהנאה, לכן בשבת וביום טוב אסורין בטלטול, משום מוקצה. ומכל מקום, אתרוג התלוי בסוכה לנוי, מותר להריח בו, דלא הוקצה מריח. ובנוי התלוי בסכך נוהגים שאפילו תנאי לא מהני, אבל בנוי התלוי בדפנות מהני תנאי.
והסדינים המצוירים שתלויים בסוכה לנוי, נוהגים לטלטלם, שלא יתקלקלו מהגשמים, ואפילו לא התנה בפירוש, כי מסתמא מתחילה אדעתא דהכי תלאן. ומכל מקום טוב להתנות תחילה בפירוש, דהיינו קודם בין השמשות הראשון, יעמוד שם ויאמר: אני מתנה שאהיה מותר לאכול ולהשתמש בנוי סוכה זו מתי שארצה. וצריך ליזהר בנוי סוכה אשר בדעתו ליטלו בתוך יום טוב, שלא לקושרו בקשר אלא בעניבה גם לאחר החג,
כשסותר את הסוכה, לא יפסע על העצים ולא ישתמש בהם לדבר מגונה, משום דתשמישי מצווה נינהו כמו ציצית,
אסור לחקוק פסוק "בסוכות תשבו" וגו', או שאר פסוק, על דלעת וכיוצא בו לנוי סוכה, משום דיבוא אחר כך לידי בזיון; ועוד, דאסור לכתוב פסוק שלא לצורך.
ערב סוכות לאחר חצות היום לא יאכל פת, כדי שיאכל בסוכה לתיאבון.
יש להרבות בצדקה בערב סוכות.
