'האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי' מילים אלו פותחים את פרשתנו פרשת האזינו פרשה האחרונה שנקרית בשבת בבית הכנסת במחזור זה, כל המפרשים על התורה מקשים מה מקום השמים וארץ לדבריו של משה, וביותר למה יש שינויי לשון בין שמים וארץ.
קרא עוד:
[postim]
הרבי מקוצק זיע"א ביאר את הפסוק על ידי תמיהה, אמאי אנו קורים לאדם הירא מה' ומקיים כל מצוותיו בתואר 'ירא שמיים' מה עניין שמיים ליראת ה', היה עלינו לומר ירא ה', אלא מבואר בחז"ל שהשמיים ביום הראשון לבריאת העולם היו רופפים וביום השני במאמר קודשא בריך הוא 'יהי רקיע' קפאו ונעשו מוצקים ונכנסו למתכונת של שמיים כמו שאנו מכירים, כמו שאדם קופא על מקומו כששומע צעקה גדולה, כך השמיים תלויים ועומדים מגערתו של קודשא בריך הוא עד היום, לכן אנו אומרים 'האזינו השמיים' אנו צריכים להאזין לשמיים כמו שהשמיים האזינה לגערתו של הקדוש ברוך הוא, כך אנו צריכים להאזין ולתת לב ליראת השמיים, וזה גם פשר שאנו אומרים על אדם ירא ה' שהוא 'ירא שמיים' שאנו צריכים ללמוד מהשמיים שכבר אלפי שנים לאחר שהיו רופפים נהיו מוצקים ועומדים מגערתו של הקב"ה.
ולבאר את שינוי הלשון בין לשון האזנה לגבי שמיים ולשון שמיעה לגבי הארץ, כידוע וכמו שכתוב בגמרא שיקירי ירושלים לא היו חותמים על עדות בלא שהיו יודעים ומכירים את העד השני ההולך לחתום עמהם, והרי כאן משה עומד ומעיד לישראל את דברי שירתו ותוכחותיו, ובא לו לחפש עדים כשרים ונאמנים, ופנה ואמר לשמים 'האזינו השמיים' ומיד גם אומר לארץ שתהיה עד שניה כשרה ונאמנת ולזה אמר 'בלשון נסתר' מדבר ואומר לשמיים שהארץ גם היא תשמע, ותהיה עד כשרה להצטרף עמה.
באופן אחר אפשר לפרש את קישור השמיים והארץ לעדות לדבריו של משה, כיוון שהשמיים מסמלים את תלמידי החכמים האנשים הרוחניים אשר ראשם מגיע והולך בשמיים, והארץ מסמלת את עם הארץ אנשים פשוטים וחומריים, ומוסר זה רצה משה רבינו עליו השלום ללמדנו, הן בדימוי של המושגים והן בסדר הצבתם, האנשים הגדולים המדומים לשמיים צריכים להאזין למאמרי שמיים והם יהוו דגל ומצביא לעם הארץ האנשים הפשוטים שגם הם יהיו עוסקים בדברי תורה, שנאמרת לשמיים ולארץ, לתלמידי חכמים ולעם הארץ, וידוע מאמר המשנה במסכת אבות 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את ליבו לשמיים' ו'ומתוך שלא לשמה בא לשמה'.
לכן בימים גבוהים וקדושים אלו מוטלת עלינו המלאכה להראות כלפי שמיא שאנו באמת משתנים לקראת שנה חדשה, ואנו פוסעים לשנה טובה מלאה ברוחניות ובקיום דברי התורה הק' וחכמיה, ונזכה לגמר חתימה ולפתקא טבא.
ע"פ
אוהל תורה, ילקוט האורים, תורת משה.
