בית הדין הבינלאומי בהאג

עמדה ישראלית משפטית: לבית הדין בהאג אין סמכות שיפוט בנוגע לישראל

היועמ"ש פרסם חוות דעת לפיה לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין סמכות להתערב בסכסוך הישראלי-פלשסטיני. הרקע: חשש מתגבר בישראל שהתובעת פאטו בנסודה תחליט לאפשר תביעות נגד בכירים ישראלים בשנתה האחרונה בתפקיד

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרסם היום (שישי) חוות דעת רשמית בנוגע לסמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לקבל החלטות הנוגעות למחלוקות הטריטוריאליות שבין ישראל ולרשות הפלסטינית. לפי הודעת היועץ, לבית הדין בהאג אין סמכות שיפוט בנוגע לישראל, שאינה חברה בבית הדין, וכל פעילות פלסטינית בזירת בית הדין נטולת תוקף משפטי.

"מזה כמה שנים, מנהל משרד התובעת של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בדיקה מקדמית, בעקבות פנייה של הפלסטינים. עמדתה המשפטית העקרונית של מדינת ישראל, שאינה חברה בבית הדין, היא שבית הדין נעדר סמכות שיפוט בנוגע לישראל, ושכל פעילות פלסטינית בזירת בית הדין נטולת תוקף משפטי", כותב היועמ"ש.

מנדלבליט מסביר את הרקע לחוות הדעת שלו: "לפני כשנה, הודעתי כי אני שוקל לפרסם עמדה מטעמי בעניין העדר הסמכות של בית הדין לדון בתלונה הפלסטינית בצורת חוות דעת סדורה ומנומקת. זאת, על מנת לתת פומבי לעמדה שישראל מציגה בערוצים דיפלומטיים ומשפטיים שונים בעניין זה. כעת, נוכח הצהרתה של התובעת מהעת האחרונה בדבר כוונתה לקבל החלטה, במסגרת הדוח השנתי שפורסם ביום 5.12.2019, מצאתי לנכון לפרסם את חוות הדעת בעת הזו".

"חוות הדעת מבהירה כי בית הדין משולל סמכות שיפוט לקיים הליכים בנסיבות העניין הנוכחי, וזאת מהטעמים הבאים: רק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית. הרשות הפלסטינית, באופן מובהק, אינה עומדת בתנאים לקיומה של מדינה בהתאם למשפט הבין-לאומי ולאמנת רומא. הטענה שהפלסטינים הצטרפו כביכול לאמנת רומא אינה יכולה לשמש תחליף למבחן מהותי של הקניית סמכות פלילית לבית הדין על ידי מדינה ריבונית עם שטח מוגדר".

"לישראל טענות משפטיות תקפות ביחס לשטחים שהפלסטינים מתיימרים להקנות לבית הדין סמכות לגביהם. ישראל והפלסטינים הסכימו, בתמיכת הקהילה הבין-לאומית, לפתור את המחלוקת ביניהם בדבר עתיד השטחים במסגרת משא ומתן. הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי. לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים".

לסיום מציין היועמ"ש כי, "חוות הדעת מציגה את עמדתי ביחס להיעדר סמכות בית הדין בלבד. בכפוף להתפתחויות נוספות, אשקול להתייחס גם לסוגיות נוספות הקשורות לתיק זה". יוצוין כי, חוות הדעת הינה פרי עבודה משותפת של צוות בין-משרדי, הכולל את אנשי משרד המשפטים, משרד החוץ, והמטה לביטחון לאומי, בהובלת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), ד"ר רועי שיינדורף והיועץ המשפטי למשרד החוץ, ד"ר טל בקר. כל זאת, תוך יידוע ותיאום מלא מול הדרג המדיני הבכיר.

בישראל מעריכים כי התובעת הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג פאטו בנסודה מתכוונת לפתוח בהליכים נגד ישראל על פשעים שביצעה לכאורה בשטחים. בשל כך החליט היועץ המשפטי לממשלה לפרסם בהקדם את חוות הדעת. במשרד החוץ מסבירים כי התובעת בבית הדין הבינלאומי עומדת לפרסם את החלטתה מבלי שלמדה בכלל את הטיעונים המוצגים במסמך הישראלי.

מגורם מדיני נמסר כי המכתב פורסם לאור מידע שהתובעת בבית הדין בהאג תפרסם את חוות הדעת שלה בנושא בקרוב. עוד נמסר כי מעבר לחוסר הבסיס המשפטי, יש כאן ניסיון פלסטיני לעשות פליליזציה של הסכסוך ולתאר אותו באופן שרק להם יש זכויות ולישראל יש רק חובות. הגישה הזו יכולה רק להרחיק ולא לקרב. תהליך פלילי יתמרץ האשמות דו צדדיות ולכן זו גם טעות מבחינת התהליך המדיני וחבל שהפלסטינים הולכים בגישה של דמוניזציה לישראל בגופים בינלאומיים במקום בגישה של דיאלוג.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו