ברוב של 63 ח"כים: מליאת הכנסת הצביעה בעד חסינות לח"כ חיים כץ

מליאת הכנסת אישרה את הצעת ועדת הכנסת לקביעת חסינות בפני דין פלילי לחבר הכנסת חיים כץ. הוועדה המליצה למליאה לאשר חסינות לח"כ חיים כץ בשתי עילות. בעילה הראשונה, לפיה המעשה בוצע במילוי התפקיד כחבר כנסת ולכן חלה החסינות המהותית תמכו 62 חברי כנסת, 43 התנגדו ו2 נמנעו. בעילה השנייה לפיה ועדת האתיקה כבר קיבלה החלטה בעניין, העבירה בוצעה במשכן הכנסת והאינטרס הציבורי לא ייפגע מאי ניהול הליך בפלילי, תמכו 63 חברי כנסת, 42 התנגדו ואחד נמנע.

מפלגות גוש הימין וכן ישראל ביתנו הצביעו בעד בקשת החסינות, מנגד מפלגות השמאל והרשימה המשותפת הצביעו נגד. מרבית כחול לבן הצביעה נגד בקשת החסינות, למעט ח"כ מיכאל ביטון שנמנע בשתי ההצבעות, וח"כ צבי האוזר שנמנע בהצבעה על העילה הראשונה והצביע בעד החסינות בעילה השניה. בהצבעה הגיע להשתתף באופן מפתיע גם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהצביע בעד החסינות לכץ.

במר"צ טענו שראש הממשלה הפר קיזוז עם ח"כ תמר זנדברג ממר"צ שנעדרה מהישיבה לרגל הולדת הבת. "נתניהו הופיע לפתע במליאה והצביע בעד חסינות לחיים כץ, למרות שהיה מקוזז עם ח״כ תמר זנדברג, שילדה אתמול. זה נוכל. אין שום ערך להתחייבויות שלו", צייץ בטוויטר יו"ר מר"צ ניצן הורביץ. מטעמו של נתניהו נמסר כי, "ראש הממשלה לא היה מקוזז בהצבעה. אתמול רק נבדקה האפשרות".

לפני ההצבעה פנה ח"כ חיים כץ לחברי הכנסת ואמר: "אני אדם שפיו וליבו שווים, אדם ישר מאוד ומכבד את מילתי. כך חינכתי וגידלתי את ילדי, לא זוכר מתי שיקרתי לאחרונה ואינני מתכוון לשקר היום. החוק עליו אנחנו מדברים לא נועד לחול רטרואקטיבית, שקל אחד לא נכנס לכיסי מהחוק הזה וגם לא לכיסו של מוטי בן ארי. החוק הזה נועד להיות תמרור אזהרה ולמנוע תספורות עתידיות. במובן זה, כל אזרחי המדינה נהנו ממנו בשיעור שווה".

"היום אני עומד בפני כתב אישום על עבודתי בכנסת, כשפעלתי כפי שנהוג ומקובל בכנסת, וכפי שפעלתי ב-180 חוקים ממשלתיים ואישיים, של אחרים ושלי. להבנתי, פעלתי בהתאם לתקנון הכנסת ולנהוג והמקובל בכנסת. לא עברתי על תקנון הכנסת ולא על כללי האתיקה של חברי הכנסת. בוודאי בהתאם להתנהלות שהייתה נהוגה בכנסת לפני 10 שנים בשנת 2010. בואו לא נשכח, אנחנו עוסקים באירועים מלפני כמעט 10 שנים. החוק הזה עשה רק טוב לכלל אזרחי מדינת ישראל".

"הכללים שחלים על חברי הכנסת קובעים כי כאשר חבר כנסת פועל ומחוקק למען קבוצה רחבה הוא אינו מצוי בניגוד עניינים, ולכן הוא גם אינו חייב בגילוי כלשהו. אני מקבל שטעיתי, כפי שקבעה ועדת האתיקה של הכנסת, שהיה טעם לפגם מטעמי נראות, בכך שלא אמרתי שמוטי חבר שלי, ואני מצטער על כך".

"ועדת האתיקה דנה בטענה שנטענה כלפי על פעולה בניגוד עניינים בקידום הליך החקיקה, שהיא ליבת העבירה הנטענת. והיא קבעה שלא נעברה עבירה אתית, אך יחד עם זאת היה כנראה טעם לפגם במעשי. מסיבה זו המליצה ועדת הכנסת בפניכם להעניק לי חסינות גם מהטעם שננקטו כבר כנגדי הליכים בעניין זה על-ידי ועדת האתיקה לפני 9 שנים".

"בקשתי כי תוענק לי חסינות מהותית כי בחקיקת חוק רחב לטובת הציבור. אם במקרה הזה, שעוסק בהליך החקיקה, שהוא לב הפעילות של חברי כנסת, לא חלה החסינות המהותית, המשמעות היא למעשה שאין לחברי כנסת חסינות מהותית בעבודתם הפרלמנטרית. ואין להם הגנה במקרים שהם שוגים בסוגיה כה מורכבת וכולנו מתמודדים עמה באופן יומיומי – שאלת ניגוד העניינים בחקיקה".

"אם לא חלה במקרה זה חסינות מהותית, משמעות הדבר היא למעשה ריקון מתוכן של מוסד החסינות, שנועד להבטיח את חופש הפעולה של חברי הכנסת. לא באתי לבקש מכם היום חסד או רחמים. לא באתי לבקש טובה אישית. היום אנחנו מצביעים על חופש הפעולה של חברי הכנסת – יכולתם של חברי הכנסת לחוקק חוקים, להביע דעות, להתנהל ללא חשש ומורא. למלא את לב התפקיד שלנו שעבורו התמודדנו ולשמו נבחרנו לכנסת. אי הענקת חסינות מהותית היום משמעותה פגיעה בחופש הפעולה של חברי הכנסת", דברי כץ.

בפתח הדיון, יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אבי ניסנקורן הציג בפני המליאה את החלטת ועדת הכנסת, אך הקדים ואמר: "לא הייתי שותף להחלטת הרוב בוועדה. אני מכיר את חיים כץ שנים רבות גם כשותף פוליטי בהסתדרות, גם כראש ועדת העבודה והרווחה, כשר העבודה והרווחה וגם חבר כחבר מפלגה המתמודדת מול כחול לבן על השלטון. אני מוקיר את פועלו החברתי רב השנים ומקווה שבהליך הפלילי הוא יזוכה.
ואולם בדיוני חסינות עסקינן בעילות החסינות ובעניין הזה קיבלתי את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה שהוצגה בהרחבה בוועדת הכנסת. בדיוני ועדת הכנסת בנושא חסינות להבדיל בניהול התיק הפלילי, רואים את העובדות המפורטות בכתב האישום כאילו הוכיחו דבר אשר להבנתי מוביל במקרה זה לאי מתן חסינות".

יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ אמר בדיון במליאת הכנסת כי, "אנחנו מאבדים את אמון הציבור בנו חברי הכנסת. אנחנו בבחירות בפעם השלישית, כל בוחר בישראל שילם לנתניהו 2,000 שקל על הבחירות האלו. אנחנו דנים בעצמנו, עוסקים בעצמנו ודואגים לכיסאנו. זה לא נעשה טוב ולא נראה טוב. לכן, אפעל לאחר הבחירות להקים ועדה חיצונית, מקצועית וייצוגית כולל חברי כנסת לשעבר. זו תהיה ועדה שלא תלויה בחבר הכנסת המכהנים. הוועדה תעסוק גם בחסינות אם נידרש לכך וגם בשכר חברי הכנסת".

יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד אמר כי, "במקום שנשב פה ונקיים דיון על החינוך המיוחד שנמצא במשבר, ועל מיטות אשפוז, ועל תחבורה, ועל ילדים שנהרגים מקורקינטים, אנחנו שוב מתכנסים כאן לדבר על זה שחבר קואליציה שחשוד בפלילים הולך לבית משפט, והוא יחזור מבית המשפט לקואליציה שבה יש ראש ממשלה עם שלושה תיקים חמורים שרצה גם הוא את החסינות שלו. בשביל זה אנחנו חברי כנסת? זו מטרתו של הבית הזה? כי כל מה שנשאר לנו זה ראש ממשלה שמעדיף מיטה אחת, מיטה אחת, במטוס הפרטי שלו על אלף מיטות בטיפול נמרץ".

ח"כ מיקי זוהר הגיב לח"כ לפיד: "הטהרנות והצדקנות שלך מר לפיד באמת חוצה גבולות. היא גם כל כך צבועה ברמות שקשה לתאר. אצלך במפלגה יושבים אנשים שרק אתמול פורסם לגביהם בערוץ 13 תחקיר מאוד מעניין על פרשת הדלפות שהיה מעורב בהם היועמ"ש והרמטכ"ל. ועל זה אתה לא מדבר, זה נקי. בני גנץ, יש סיפור מאוד מעניין, פרשת המימד החמישי, אף אחד לא רוצה להזכיר. אתם הצדקנים הגדולים אתם הישרים אתם הטהורים, אבל אתה יודע מה ההבדל בינינו יאיר? שאנחנו לא טהרנים ולא צדקנים, אנחנו משאירים את הכל בידי הציבור, זה כל ההבדל."

השר יריב לוין: "זה אחד הדיונים החשובים ביותר שקיימה מליאת הכנסת בשנים האחרונות, משום שאנחנו עוסקים אומנם לכאורה בעניינו של אדם אבל מדובר בנושא שחורג הרבה מעבר לעניינו האישי של חבר כנסת זה או אחר. יש לו השלכה ישירה על חופש הפעולה הבסיסי של כולנו, ויש לו השלכה מוסדית משמעותית מאוד על מעמדה של הכנסת ועל יכולת הפעולה של חברי הכנסת. יש פה גם תקדים מסוכן מאוד של פליליזציה של הליך החקיקה באופן שפוגע בדבר שהוא בליבת העבודה של חברי הכנסת, ובעצם יוצר מציאות שמעמידה את כולנו כאן במתחם סיכון בלתי סביר לחלוטין."

ח"כ אחמד טיבי: דיוני ועדת הכנסת הם תחנת ביניים, המליאה היא התחנה הסופית. אין פה היום הצבעה על שלוש עילות אלא על שתיים שעברו בוועדת הכנסת. את ההסתייגות שלנו באמצעות ההימנעות הצגנו שם בוועדה מול היועץ המשפטי. כאן במליאה זו התחנה הסופית, והיום אנחנו נצביע נגד מתן חסינות ואני בטוח שבסופו של דבר הנושא יבוא לבג"ץ ובג"ץ יכריע.

ח"כ גדעון סער: "ליבו של העניין מצוי בכך שחבר כנסת מקבל ייעוץ משפטי מהייעוץ המשפטי של הכנסת על פי כלל הקבוצה הגדולה, ועל פי אותו ייעוץ משפטי הוא לא נמצא בניגוד עניינים, והוא מחוקק חוק בשנת 2010. לאחר עשור בשנת 2020 הוא מועמד לדין ע"י יועץ משפטי אחר היועץ המשפטי לממשלה, על אותה מסכת עובדתית על פי סט נורמטיבי אחר לחלוטין. לפי דעתי זה קעקוע מוחלט של כל הרעיון של שלטון החוק".

ח"כ ישראל אייכלר טען בדיון כי, "חסינות חברי הכנסת איננה פריבילגיה לאיש ציבור שעבר על החוק, היא מעניקה הגנה לשליחי ציבור נגד רדיפה פוליטית. מי שאומר שצריך להוציא את חסינות חברי הכנסת מחליש עוד יותר את כוחה של הכנסת". עוד הוסיף כי, "אנחנו רואים ששיטות הפרופוגנדה הסובייטית משתלטת על מערכת הבחירות. מבטלים את היכולת את השר ליצמן בגלל שיש לו זקן. עכשיו גם מאשימים את החרדים כאילו הם נגיף. יש פוליטיקאים שחושבים שמי שרוצה להצליח צריך להסית נגד חרדים. היום רואים שזה לא עובד".

"משמר הדמוקרטיה הישראלי" עתר לבג"ץ, זמן קצר לאחר החלטת המליאה בדרישה כי "נוכח פסיקתו העקבית של בית המשפט כי עבירות של טוהר המידות אינן חוסות תחת החסינות המהותית, ואינן יכולות להיחשב פעולות במילוי תפקידו של ח"כ". עוד נטען בעתירה כי "חברי הכנסת אינם רשאים לבחון את החלטותיו של היועמ"ש בתחום הפלילי, למשל האם כתב האישום מגלה עבירה או אם יש ראיות מספיקות להרשעה, אלא האם מתקיימות עילות החסינות הדיונית בלבד". עוד נמסר כי, "בית המשפט התבקש לקבוע כי לח"כ כץ לא עומדת חסינות, עוד בטרם תסיים הכנסת הנוכחית את כהונתה".