נתונים שנמסרו היום ממשרד הבריאות מצביעים על כך שלמעלה מ-500 תושבי מדינת ישראל אשר נכנסו לבידוד לאחר שאותרו בעקבות הפעולות הטכנולוגיות של שב"כ, נמצאו לאחר בדיקה כחולים מאובחנים במחלת הקורונה – כך נמסר הערב משירות הביטחון הכללי. "ללא איתורם המהיר וכניסתם לבידוד היו תושבים אלה בוודאות מדביקים רבים נוספים ללא ידיעתם" אמרו בארגון החשאי.
גם בדיון שהתקיים הבוקר בכנסת, עדכנה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות כי ללא הסיוע הטכנולוגי של שב"כ לא ניתן להגיע ל-60% מהתושבים הנדרשים להיות בבידוד. "שירות הביטחון הכללי ימשיך לפעול בממלכתיות, במקצועיות ותחת מגבלות וריסונים ברורים שהותוו ע"י משרד המשפטים והדרג המדיני, בכדי לסייע במאמץ הלאומי למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל ולהצלת חיי אדם. זוהי תכליתה הבלעדית של עשייה זו", הדגישו.
בשב"כ הזכירו כי, "במסגרת המאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, הוסמך שירות הביטחון הכללי ע"י ממשלת ישראל לסייע למשרד הבריאות באמצעות יכולותיו הטכנולוגיות המתקדמות, לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה והצלת חיי אדם – ולתכלית זו בלבד. להסמכה זו קדמה עבודת מטה רחבה, אשר קבעה את גבולותיה של הפעילות האמורה ואת הסייגים אשר יצמצמו הפגיעה בפרטיות ויקיימו מנגנוני פיקוח ובקרה על התהליך".
"מזה כשבועיים פועל, מסביב לשעון, צוות של עובדות ועובדי שב"כ על מנת לספק למשרד הבריאות תמונה מדויקת עד כמה שניתן של אותם תושבים אשר שהו בקרבת חולים מאובחנים בקורונה ועלולים היו, בהתאם להגדרות משרד הבריאות, להידבק במחלה ולהדביק רבים נוספים – מבלי שכלל היו מודעים לכך", לשון ההודעה החריגה של שירות הביטחון הכללי, שרגיל לפעול ביום יום נגד הטרור.
ועדת הכנסת הזמנית לענייני שירות הביטחון הכללי שהיא ועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן, בראשות ח"כ רא"ל (במיל') גבי אשכנזי, התכנסה היום לדון בהחלטת הממשלה להסמיך את שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות הקורונה. היו"ר אשכנזי פתח את הישיבה ואמר כי כינס את הוועדה בהקדם הן בשל פסיקת בג"ץ, והן בשל חשיבות הנושא.
לדבריו, "מדובר בהחלטה הנושאת עמה היבטים בריאותיים, ביטחוניים ואזרחיים. אך בתקופה חריגה זו, נדרש שימוש באמצעים חריגים כדי לסייע במאבק בהתפשטות הנגיף. כידוע לכולכם, התחלנו לדון בנושא בשבוע שעבר, לצערי לוועדה לא היה די זמן כדי לדון בנושא באופן מעמיק ומקצועי, בשל העובדה שבקשת הממשלה הגיעה כשלוש שעות לפני סיום כהונת הכנסת ה-22 ותום קיום הוועדה. תפקיד הוועדה הוא להקשיב לעמדות של כלל העוסקים במלאכה – נציגי משרד הבריאות, השב"כ, וכלל הגופים האזרחיים. עלינו למצוא את נקודת האיזון המתבקשת בין שמירת בריאות הציבור לשמירת זכויות הפרט". עוד ציין היו"ר אשכנזי כי בשל חשיבות הנושא החליט, באופן חריג, לפתוח את הדיון לציבור ועקב מגבלות הקורונה חלקו התקיים באמצעות שיחת וידאו.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב דיווח על התפשטות הנגיף ואמר כי כיום אנחנו אחרי שתי הכפלות במספר החולים, וכשנגיע ל-10 הכפלות יהיו בישראל מיליון חולים. הוא הוסיף כי הדאגה היא למספר החולים הקשים והמונשמים, והעריך כי יכול להיות שיותר מ-5,000 חולים יזדקקו להנשמה כבר בתקופה הקרובה. באשר להפעלת אמצעי השב"כ אמר בר סימן טוב כי הוא כלי חיוני שאין לו תחליף. ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, אמרה כי הכלי הטכנולוגי מאפשר להגדיל ביותר מ-60% את היכולת לאתר אנשים שבאו במגע עם הנדבקים בוירוס, ביחס לבדיקה ידנית. סדצקי הוסיפה כי כשהמשרד ירצה להקל בסגר השימוש בכלי יהיה חשוב עוד יותר.
ח"כ משה בוגי יעלון ביקש לקבל נתונים על השימוש בכלי ובר סימן טוב השיב כי בלי השימוש בכלי המשרד מצליח להגיע לפחות משליש מהאנשים שהחולה בא איתם במגע, ולאחר השימוש בכלי ניתן להגיע לשני שליש מהאנשים. ח"כ אורנה ברביבאי שאלה האם נבחנו כלים אחרים לפני הריצה לשב"כ ובר סימן טוב השיב כי זהו הכלי היחיד שהוא מדויק ברמה שאפשר להסתמך עליו. ח"כ איילת שקד שאלה על יעילות הכלי ובר סימן טוב אמר כי תוך שעות ניתן לשלוח סמסים למי שבא במגע עם חולה. ח"כ אבידר אמר כי צריך לוודא שבפעמים הבאות האצבע לא תהייה קלה על ההדק ושאל מתי השימוש בכלי לא יהיה רלוונטי. בר סימן טוב השיב כי לא תהייה יציאה אם לא יהיה כלי שניתן להיעזר בו כדי לבודד את הבאים במגע עם החולים והוסיף: "אני לא רואה בטווח הנראה לעין סיום בשימוש בכלי הזה. מיום ליום אני יותר פסימי ביכולת להשתלט על המחלה". ח"כ יאיר לפיד שאל אם יש מדינות נוספות המשתמשות בכלי הזה ובר סימן טוב השיב כי מדינות גדולות לא יכולות להשתמש בו. פרופ' שוקי שמר התייחס לדברים ואמר כי אם לא תהייה אכיפה של ההסגר לא תהייה תועלת בשימוש בכלי.
המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד רז נזרי, אמר כי הממשלה העדיפה ללכת במסלול של הבאת החלטה לפי חוק השב"כ לאישור הוועדה, אך בשל התמשכות הדיונים בממשלה הם הוגשו רק ביום שני שעבר. היו"ר אשכנזי קטע אותו ואמר כי הממשלה דנה בכך כבר ביום ראשון בשבוע שעבר, אך הגישה אותן כשלוש שעות לפני כינוס הכנסת ה-23. נזרי השיב כי לא ניתן היה לנהוג אחרת וכי הדברים נעשו הכי מהר שאפשר.
היו"ר אשכנזי שאל את אנשי משרד המשפטים: "מדוע נדרש גם פירוט שיחות? לא התוכן של השיחות אלא עם מי דיבר החולה במשך 14 ימים?" ועל כך אמר עו"ד נזרי כי מדובר במידע טכנולוגי ולא תוכני ולכך יידרש בדיון הסגור. בתשובה לשאלת ח"כ יאיר לפיד על החרגת קבוצות מסוימות מהצו, כמו עיתונאים או ראש המוסד, למשל, אמר נזרי כי הוחלט בסופו של דבר לא להתייחס לכך. עם זאת הוא הוסיף, כי במקרים של אוכלוסיות מיוחדות, כמו חברי כנסת למשל, איסוף המידע יעשה בדרך וולונטרית. באשר לעיתונאים אמר נזרי כי אין פגיעה בחיסיון העיתונאי כי לא מבקשים למסור מידע על מקור. היו"ר אשכנזי התייחס לכך ואמר כי חלק מהתשובות אינן מספקות ודרש ניסוחים יותר מדויקים.
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין: אמר כי לדעת מומחים רבים אולי הייתה תועלת בשימוש בכלי בהתחלה, אך כרגע כשאנחנו לקראת הסגר מלא אין מקום לעשות בו שימוש. הוא הוסיף כי להכניס לבידוד כפוי מאות אנשים ללא צורך זה דבר שגורם נזק למשק ופוגע בבריאות הציבור. פרופ' שמר הגיב ואמר כי הוא לא רואה איזה נזק הכלי הזה יוצר. לוין אמר בתגובה: "ראינו כבר השבוע מאות עובדים חיוניים נכנסים לבידוד בטעות, לא יכולים לתפקד ואין להם עם מי לברר ונגרם נזק חמור לפעילות חיונית".
נציג האגודה לזכויות האזרח, שהגישה את אחת העתירות, עו"ד גיל גן מור אמר כי הנחת יסוד ראשונה שמדובר בשימוש לזמן קצר ביותר, וממה ששומעים בדיון הנחת היסוד הזו היא לא נכונה. לדבריו, "אומרים לנו שגם אחרי שייגמר השיא עדיין נצטרך את האמצעים הללו ואולי ביתר שאת, לפיכך נצטרך לחיות עם זה חודשים רבים. אם לפני שבועיים היו מדברים על מעקב שב"כ אחרי מאות אלפי אזרחים זה היה בלתי נתפס. יהיו לזה השלכות הרבה יותר רחבות מאשר השאלה אם השב"כ יעזור לבצע את החקירות. ברור שאנשי הבריאות רוצים כל כלי אפשרי אבל תפקיד הוועדה הוא לאזן מול שיקולים אחרים".
יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'צ'קי, מבין מגישי העתירות, הסביר כי הפגיעה בעיתונות היא אפקט מצנן, שכן אם מקורות יודעים שהשב"כ עוקב אחרי עיתונאים, הם יירתעו מלמסור להם מידע, והדבר יפגע משמעותית ביכולת של עיתונאים לעשות את עבודתם וכתוצאה מכך, תפגע גם בבריאות הציבור. עו"ד נזרי שב והתייחס לדברים ואמר כי נבחנת התייחסות קונקרטית לעיתונאים. היו"ר אשכנזי הבהיר כי הוא ממליץ לדון בהגדרה יותר מצמצמת של העניין הטכנולוגי, שכן לטעם הוועדה ההגדרה כיום היא רחבה מאוד.
עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר אמרה כי נאסף מידע על אנשים שהם אולי חולים, אבל לא עבריינים. היא הוסיפה: "אתם רוצים להשתמש בהיסטוריית שיחות? תגידו ותצדיקו את זה. קיימים כלים חלופיים וגם מתווים משפטיים חלופיים כמו אפליקציית המגן". ח"כ אבידר אמר בתגובה כי לא תמיד היה מפקיד את ידיו באפליקציות של גופים פרטיים, כמו "אלקטור" למשל.
נשיאת איגוד האינטרנט בישראל, פרופ' קרין נהון אמרה כי "השאלה הגדולה היא שאלת הצורך – האם זיהוי מיקום ונתיבי תנועה ומקור ההדבקה – האם שלוש התכליות האלה זה התפקיד של השב"כ? כשמדובר בסדר גודל כזה אף דמוקרטיה ליברלית לא עושה את זה היום ולא מכניסה שב"כ לעניין הזה. מאפשרים לשב"כ לעקוב אחרי אזרחים כאילו הם היו טרוריסטים. אולי אנחנו משתמשים בתותח כדי להרוג זבוב?". גם היא ציינה כי ישנן חלופות אחרות כמו חברות הסלולר ואפליקציית המגן. עוד הוסיפה נהון כי "צריך ועדה מפקחת, אולי עם שופט שייצג את הציבור, שתהייה אחראית על בקרה פעם בשבוע. אמצעים חריגים מצריכים אמצעי בקרה חריגים".
פרופ' מיכאל בירנהק אמר כי להסמיך את השב"כ לפי החוק זה למתוח אותו הרבה יותר ממה שאפשר והמחיר שאנחנו משלמים בחברה דמוקרטית הוא גבוה מדי. הוא הוסיף כי השיח סביב המעקב יצר חשש ופחד וציות תחת פחד הוא הרבה פחות אפקטיבי. הוא הוסיף כי אנחנו רוצים להישאר דמוקרטיה גם אחרי הקורונה, וכרגע הכלי לא עומד בעניין המידתיות.
ביום ראשון צפויה ועדת המשנה להתכנס לדיון חסוי, בו יוצגו בפניה פרטים נוספים על השימוש באמצעי השב"כ. הוועדה תמשיך לבחון את הנושא ולוודא שהנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהפעלת השב"כ לא יעלה על התועלת שעשויה להיות לסיוע למשרד הבריאות, וכן האם יהיה צורך להמשיך בהפעלת האמצעים במקרה של סגר מלא והאם האמצעים יעילים במקרה של התפשטות נרחבת של הנגיף. עוד יבחן האם ההסמכה שניתנה לשב"כ היא המינימום ההכרחי והאם ניתן למצוא אמצעי אחר, פחות פוגעני, שיכול לסייע בצמצום התפשטות הנגיף כמו אפליקציית מגן. לאחר מכן צפויה הוועדה לקיים דיון נוסף שיהיה פתוח לציבור, ובו יוקראו התקנות וייערך בהן דיון והצבעה.
(בציניות כמובן)?
אבל בג"ץ ? לא מסכים
חברה אין ברירה
?=? כי אם לא , אנחנו נמות