הלכה א'
אם אפשר לו להשכים ולקום בחצות הלילה, לעשות אז תיקון חצות מה טוב, כמו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמרות וגו'. וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא, שנאמר ה' ממרום ישאג, וממעון קדשו יתן קולו, שאג ישאג על נוהו. ואומר: אוי, לבנים, שבעונותיהם החרבתי את ביתי, ושרפתי את היכלי, והגליתים לבין האומות. ואם אי אפשר לו לקום בחצות, יתגבר על כל פנים לקום קודם עלות השחר, וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום אעירה שחר; אני מעורר את השחר, ואין השחר מעורר אותי.
קרא עוד:
[postim]
וגם לאחר חצות הלילה יכול לעשות תיקון חצות, ואחר כך יעסוק בתורה, איש איש כפי יכלתו. ושיעור משניות קודם לכל דבר מכיוון שעל ידי זה זוכה לנשמה, שהרי משנה אותיות נשמה, ואם אינו בדרגה של לימוד כזה, יעסוק בתהלים ומעמדות וספרי מוסר. וטוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה.
הלכה ב'
תנא רבי חייא כל העוסק בתורה בלילה, שכינה כנגדו, שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמרות, שפכי כמים לבך נוכח פני ה'. פירוש: שהשכינה היא אז כנגדך. עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה שכל העוסק בתורה בלילה נקרא עבד ה' כמו שנאמר 'כל עבדי ה', העומדים בבית ה' בלילות'.
ובלילות הקצרים, שאי אפשר לו להשכים כל כך, לכל הפחות יתאמץ לקום, בעוד שיהיה לו זמן להכין את עצמו, ללכת לבית הכנסת, להתפלל עם הצבור.
מזמורי תהלים, וכן שאר פרשיות מתורה, נביאים וכתובים, שאינם שגורים בפי הכל לאומרם בעל פה, אפילו מי שיודע לאמרם בעל פה, יש לו להזהר שלא לאמרם בעל פה, וסומא מותר.
יש למחות ביד האומרים תחנות שבמעמדות, כשמסיימין: ברוך אתה ה' שומע תפלה, אלא יש לומר בלא הזכרת השם, ברוך שומע תפלה.
