מאמר לשולחן שבת • פרשת נח

מהפסוקים הראשונים בפרשתינו אנו למדים כלל ויסוד עצום לחינוך הצאצאים • הגדרת החילוק בין צדקות לתמימות • מאמר לשולחן שבת

'אלה תולדות נח נח אש צדיק תמים היה בדורותיו', מילים אלו פותחים את פרשתינו פרשת נח, מילים המבטאות את גדולת האיש נשוא הפרשה מהאנשים הראשונים בתבל אשר הכירו בבורא העולם, ואשר אף למד את כל התורה הקדושה וחי על פיה עוד לפני שניתנה לעם ישראל, מושג אשר עדיין לא היה קיים.

[postim]

בפסוק זה אפשר להתמקד בשני דברים בחלק הראשון של הפסוק יש לנו את כפל הלשון, אלה תולדות נח, ושוב נח, למה לא המשיכה התורה מיד, 'אלה תולדות נח איש צדיק', עוד יש לדייק בחלק השני של הפסוק, נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו, לכאורה יש כאן שני הגדרות צדיק ותמים מה פשר הביטוי השונה ולמה ההתבטאות שונתה, במילה סמוכה, וביותר למה בהמשך התורה הקדושה אומרת 'כי אתך ראיתי צדיק בדור הזה' למה מכנים אותו רק בשם צדיק בלא הזכרת תמימותו.

את התמיהה הראשונה אשר כל המפרשים מסבירים ומבארים, נבאר כאן על ידי יסוד עצום בחינוך הצאצאים, על פי תורתו של היהודי הק' מפשיסחא זיע"א, שהיה אומר תמיד, כל אדם טוען שכל עמלו הוא בכדי שילדיו וצאצאיו יהיו צדיקים ישרים עובדי ה' בכל מעשיהם ומרוב טרדות הם שוכחים את עצמם, דבר זה יכול היה להיות דבר נפלא וגדול מאד, אילולי שגם בניהם הבאים אחריהם גם הם אומרים את אותו הדבר, אנו דואגים לבנינו שיהיו ישרים צדיקים ותמימים וכן הלאה הנכדים דואגים לנינים והם לבני הנינים, כאשר כל הדורות מסתכמים ברצון לחנך לעבודת ה' כאשר כולם מגיעים בסוף למאומה, בלא תורה ויראה, וזה מה שהתורה הקדושה מדייקת לנו כאן, אלה תולדות נח, כמו שרש"י הק' מפרש תולדותיהן של צדיקים הם המצוות והמעשים טובים, נח, כל אדם צריך לראות שהמעשים שלו, תולדותיו, יהו ראויים, וזהו הכוונה נח שהיה צדיק תולדותיו גם היו 'נח' תולדות – מעשים צדיקים וישרים.

וכמו שהרב יהושע בער מבריסק היה תמיד חוזר ומבקש, שלא יזדקק לזכות של 'ברא מזכה אבא' שמעשים טובים של בנו יזכו אותו לחיי עולם הבא, אלא אני רוצה שאני בעצמי יתקן ויעשה את המעשים בתכלית הראוי על פי רצון השם יתברך ויתעלה.

לבאר את ההסבר של שינוי וכפל הביטויים צדיק ותמים, עלינו להבין את עומק הגדרת צדיק, ועומק הגדרת תמים, 'צדיק' הוא איש טהור השומר על קדושתו וקדושת כרם ישראל, הלא היא קדושת היסוד, שמירת העיניים והמעשים, ולכן יוסף הצדיק אשר התגבר על יצרו, נקרא בשם יוסף הצדיק, כיוון שנזהר בקדושתו נקרא צדיק, 'תמים' הכוונה למי שמתהלך בתמימות באמונה בלא חקירות ושאלות באמונה.

ובזה נבוא אל ביאור הכתובים, כאן בתחילת הפרשה כאשר מדברים על כללות חייו ודורותיו של נח, אנו אומרים צדיק ותמים, כיוון שבחייו עבר גם את תקופת חוסר הקדושה בזמן אשר שחת כל הארץ את דרכו, ולתקופה זו אנו אומרים שהוא היה קדוש וטהור ונתגבר על יצרו בדור חשוך שכזה ואנו קוראים אתו 'צדיק', ועל תקופת דור ההפלגה, כאשר היה חוסר האמונה, והימצאות הכפירה שולטים בכיפה, הלא אז הוא היה תמים, הוא התהלך בתמימות ולא זז מאמונתו בקל אדון על כל המעשים.

ובזה יבואר גם למה בהמשך התורה אומרת רק צדיק כיוון שאז הוא מדבר רק על הדור העכשווי ולכן כעת אנו מתייחסים רק לחלק הצדקות שלו, בזמן המבול.

יהי רצון שנזכה להיות צדיקים תמימים וישרים, ולעשות את רצון ה' אלוקינו בכל ימות חיינו, אמן.

שבת שלום

ע"פ

בית יעקב (אלכסנדר), חיי המוסר, מהר"י קארי ז"ל

 

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו