במוצאי שבת קודש פרשת צדיק תמים (נח) הלכו אלפי בני ירושלים והמונים הדבוקים ברבוה"ק לבית קארלין זיע"א וספריהם הק', אחרי מיטתו של אחד מהמיוחדים משרידי דור דעה.
המנוח נולד לפני פ"ד שנים בחודש אב תרפ"ט זרח אור בבית אביו הרה"צ רבי יהושע זצ"ל, מנעוריו נתדבק בזקני החסידים בביהמ"ד קארלין בעיר העתיקה, שם ספג את דרכי העבודה שבלב, וקנה מהם דעת בדרכי היראה.
ירושלים אבדה כלי חמדתה אחד מפארי גדולי ציון וירושלים, מגדולי גאוניה וצדיקיה, אשר צעד בעוז בדרכיה והליכותיה עד יומו האחרון, חבר ליראי ד', שהשפיע רבות על קדושת החינוך הטהור שלא יפרצו גדרותיה, ובתי החינוך לבנים ולבנות ישמרו בטהרתה
בהיותו חב לחבורתא קדישא הקים את חבורות הבחורים והאברכים בקארלין סטולין, בהם הפיח רוח חסידות אמונה קדושה פרישות מהבלי עוה"ז ומסורת אבות.
שימש כאחד מראשי חסידי קארלין סטולין עד אשר בשנת תשמ"ה כאשר הנהלת מוסדות קרלין-סטולין התחילו להנות מכספי תקציבי השלטון, והחליטו להיות סמוכים על שולחן איזבל, התלכדו הוא ועוד מזקני וראשי החסידים ופרשו, ועמו חבורה גדולה של אנשי מעשה.
ואז הקימו מחדש את משאת חייהם "קהל חסידי ירושלים" המתנוסס לתפארתה בעיר וארץ הקודש, קהילה שלימה של מאות אברכים הצועדת בעוז בדרך ישראל סבא מבי להנות מתקציבי השלטון הציוני, ובתי המדרש בירושלים ובית שמש מהוה אבן שואבת לכ מבקשי השם ועבדת תמה.
בבית המדרש ד"קהל חסידי ירושלים" הרבה להשפיע על צעירי הצאן והאברכים להדריכם בנתיב התורה ולא להתפעל מכל רוחות הרחוב, ולחנך את הדורות כפי שקיבלנו מאבותינו ורבותינו מבלי לזוז זיז כלשהוא, ועוד הפיח בהם רוח עוז לעמוד נגד עוקרי הדת, וכך נראים היום טובי האברכים בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
עבודתו הגדולה שהתחילה בבוקר השכם ונמשכה שעות רבות תוך הכנה רבתי כחד מחסידי קמאי שהיו שוהים…
שיעוריו המופלאים והעמוקים בישיבת "לפלגות ראובן" לטובי הלומדים מבית ציון היקרים, הפליאו את שומעיהם, וכל תלמידיו נקשרו אליו בעבותות עד אשר נועצו בו על כל צעד במשך חייהם.
עשרות בשנים שימש כר"מ בישיבת איתרי, שם תפש מקום בליבם של צעירים רבים שהגיעו מבתים להפכם לעובדי השם.
בלוויה שיצאה במוצאי שבת מבית המדרש "קהל חסידי ירושלים" ברח' רבנו גרשום, מקום אותו ייסד טיפח וגידל, ומשה עברה דרך בית רח' שערי פינה בדרכה להר הזיתים, כאשר בראשה צועדים גדולי גאוני וצדיקי ירושלים שליט"א אשר ביכו את גדול האבידה.
השאיר אחריו יבלחט"א את בניו הרה"ח ר' יוחנן ציינוירט שליט"א, הרה"ח ר' מרדכי זיידל ציינוירט שליט"א, חתנו הגאון רבי שמעון יצחק שלזינגר שליט"א רב מו"צ ד'קהל אנשי ירושלים, אחיו הגה"ח ר' מרדכי ציינוירט שליט"א מגדולי המחנכים בעיה"ק.
זכותו תגן עלינו אמן.
זצוק"ל!
האם יש תמונות מההלוויה?
ענק בתורה ויר"ש אשר רבים נהנו ממנו עצה ותושיה למרות צניעותו המופלגת , זכותו יגן על כל ישראל אמן !
ענק בתורה ויר"ש אשר רבים השיב מעוון ונהנו ממנו עצה ותושיה . זכותו יגן על כל ישראל , אמן !
תיקון טעות!
ממקימי קהילת "קהל חסידי ירושלים" על דרך ה'קרלינאית'
ולא כמו שנכתב "קהל עדת ירושלים" (שהיא 'ישיבת המתמידים')
היה מראשי הקהילה הק' בקהל "חסידי" ירושלים שבאזור הבוכרים.
ולפני כמה שנים כאשר הוכתר כ"ק האדמ"ר שליט"א
גם הרה"צ זצ"ל היה בין התומכים,
ולמרות גילו המופלג התבטל כצעיר לימים.
מענין, מי שיודע למה היה צריכים להכריז את הלוי כל כך דחוף לפני יציאת שבת לשיטת ר"ת? ,זה היה כצת מוזר, לא?!
בירושלים בפרט, ובמיוחד באלטע יישוב, ובמיוחד שבמיוחדים בקארלין, כלל לא גורסים את זמן ר"ת. ולמה שלא יכריזו מיד בצאת השבת לשיטתם? למה צריך להמתין?
לא אמרתי שאסור, שאלתי מה היה הדחיפות לזה, האם היה קורה אם היה מחכים עוד כצת ולאלו שאוחזים ר"ת זה לא יהיה כמו שמכרזים לוי בשבת? זה הכל מה ששאלתי, ולא אם מותר או אסור
לא אמרתי שהם חושבים שמותר, אמרתי שהם בכלל לא גורסים את הזמן הזה, זה לא קיים. הם אוכלים במוצאי יו"כ חצי שעה אחרי השקיעה, ולמה שיחכו לעוד משהו? זה כמו שתגיד לחכות לזמן של הבריסקערס, שמאוחר מהזמן הרגיל של ר"ת בעוד חצי שעה. האם שמעת פעם מישהו שמתחשב בזה?