אטימות של משרד הפנים: הגר החרדי בן ה-10 צפוי להיות מגורש לפיליפינים

הילד משה דוד בן ה-10 ואמו חיל יעל, ממוצא פיליפיני, שהתגיירה כדת משה וישראל בבית הדין של מרן הגאון רבי ניסים קרליץ זצוק"ל, ומקיימים אורח חיים חרדי לחלוטין, נמצאים בסכנת גירוש ממדינת ישראל בחזרה לארץ מולדתה לפני גיוריה, על ידי רשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים בראשות יו"ר ש"ס השר אריה דרעי.

בכתבה קורעת לב שפורסמה ב'חדשות 12' סופר כי הילד, שמתגורר עם אמו בשכונת התקווה בתל אביב. "משה דוד מכיר רק את ישראל ואת היהדות. כיום הוא ואימו חיה יעל נדרשים לעזוב את ישראל – למרות ש"המירו" את דתם ליהדות ומגדירים עצמם כחרדים. השניים רק רוצים להישאר בארץ שבה הם חיים כבר שנים", אומרת הכתבה לי נעים שפרסמה את הסיפור הכואב.

"אני אאבד את החברים ואת הארץ, את בית הספר, עצוב", כך תיאר בדמעות הילד הצעיר את מה שצפוי לו אם ההחלטה המקוממת לגירושם אכן תצא לפועל. "אני גם לומד בבית ספר דתי, למה הם צריכים לגרש אותי?", תוהה בתום משה דוד שלומד בתלמוד התורה החרדי קהילת יעקב.

אימא של משה הגיעה לישראל כבר לפני 24 שנה. היא התחילה לעבוד כמטפלת אצל משפחות דתיות וחרדיות. נשארה בארץ גם כשהסתיימה לה אשרת השהייה ולאט לאט התקרבה לדת בעצמה. "למדתי הלכה, למדתי הכול, החיים שלנו כאן. עשיתי גיור כי אני אוהבת להיות יהודיה, באמת יהודיה", היא אומרת בראיון נרגש.

בכתבה נראה הילד מסביר את סדר יומו, כמו כל ילד יהודי. "קודם כל אני קם בבוקר, אומר 'מודה אני', הולך ליטול ידיים להגיד 'אשר יצר', הולך ללבוש בגדים, להתפלל. יש לי פאות, ציציות, כיפה". האימא מוספיה בדאגה כיצד תצליח להמשיך לשמור מצוות ולגדל את בנה לתורה, לחופה ומעשים טובים: "מה לגבי האוכל? לא אכלתי בלי כשרות, ברוך השם. איך אוכל להתפלל שם?"

על פי הדיווח, הם הגישו בקשה להסדיר את המעמד של משה, עוד בחודש יוני בשנה שעברה, בחודש מרץ, ממש עם פרוץ משבר הקורונה, הם נדרשו לעזוב את הארץ. הם רצו לערער כמובן, אבל כשהמדינה כולה עצרה מלכת והמשרדים נסגרו – לא היה למי לערער. בחמישי האחרון היא הגיעו למשרד הפנים, האם ניסתה להגיש את הערעור למרות שלא נקבע לה תור, אבל שם אמרו לה שהמועד כבר עבר.

יצוין שעל פי פסיקת בג"ץ מלפני מספר שנים, על מדינת להכיר בגיורים המחמירים של בית הדין של הגר"נ קרליץ זצוק"ל, אך הם הגישו את הבקשה קודם הפסיקה מה שמאפשר למשרד הפנים לתרץ את גירושם. "הם לא קיבלו את תעודת הגיור כי הם אמרו שזה מקרליץ, הם רוצים לשלוח אותנו לפיליפינים", ציטטה האם את ההסבר להחלטה השערורייתית.

עו"ד ראובן ליפקין, שמייצג את המשפחה, אמר: "מדובר במקרה זועק, מקרה כואב, משרד הפנים סירב לבחון את התיק בשנית, קבע שוב שצריך לגרש את האימא והילד מהארץ, התעלמו לחלוטין מהעובדות והמקרה". למשה אין בית אחר, גם לא דת אחרת. אולי נותר להם רק להתפלל שמישהו בחלונות הגבוהים במשרד הפנים ישמע את קולם.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "מדובר באם ובבנה שבקשתם להכרה בגיור האמור הוגשה ונדונה בשנת 2011, שנים רבות לפני פסיקת בג"ץ. אי לכך, בקשתם לקבלת מעמד מטעמי גיור שבזמנו לא הוכר כלל לצורך מעמד נדחתה. בקשתם המחודשת לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים הוגשה אך ורק בשנת 2019 ולא נמצאה סיבה למתן מעמד. עקב אירועי הקורונה ולפנים משורת הדין, נאפשר לעורך הדין להגיש ערר עד סוף השבוע הנוכחי".