דוד שלומוביץ, אתר ביזנעס
עבודות הרכבת הקלה בתל אביב מתקדמות במהירות, אך עוד בתחילת העבודות התברר שהקו שיהיה מוכן בעוד יותר משנה, לא יספיק לגידול באוכלוסייה. מדובר בתוצאה הזויה של ההתמודדות עם הבעיות הבירוקרטיות במדינת ישראל. בסוף 2016 נפלה ההחלטה ויצא לדרך מכרז לתכנון קווי מטרו שיתווספו למערך התחבורה המטרופולינית של תל אביב והמרכז.
מדובר בתוכנית ענק והמתכננים יישבו על המדוכה זמן רב. בחודש פברואר אישרה מליאת הוות”ל – הוועדה לתשתיות לאומיות, את הפקדת שניים מתוך שלושת קווי המטרו M3 ו-M1. השבוע הוצגה לוועדה התוכנית של קו המטרו השלישי – M2. מדובר בקו באורך של 22 ק”מ שיעבור ברשויות הבאות: פתח תקווה, גבעת שמואל, גבעתיים, תל אביב וחולון. המידע פורסם ב’גלובס’ ובדיווח נאמר כי בשלב זה יש 2 חלופות התוויה – חלופה צפונית החוצה את בני ברק וחלופה דרומית החוצה את רמת גן. את הפרויקט מקדמת חברת נת”ע.
רשת מנהרות נוספת
כדי להבין את ההבדלים בין הרכבת הקלה לבין קווי המטרו פנינו לבלוג ‘הרוכב לאוטובוסים’ המתמחה בתחום התחבורה הציבורית. “חשוב להבין שהמונח המקצועי הנכון הוא ‘רכבת עירונית בהפרדה מלאה’. כלומר, ללא חיכוך עם שום גורם אחר. בין אם היא מתחת או מעל הקרקע”. בהמשך הוא כותב כי תכונה זו של ההפרדה המלאה “מאפשרת לקווי המטרו להיות מהירים מאד ואמינים מאד, ממש כמו מעלית אופקית, ומנגד הופכת את בנייתם למאד יקרה. היעדר החיכוכים גם מאפשר לקו מטרו להיות ארוך יותר מקו רכבת קלה ללא פגיעה באמינות השירות”.
קו המטרו M2 כולל 22 תחנות ומתחם תפעול ותחזוקה (דיפו) באזור סגולה פתח תקווה. בין היתר הוא יחלוף ליד אוניברסיטת בר אילן, אצטדיון בלומפילד, שוק הכרמל, הבימה ובית חולים וולפסון. ב’גלובוס’ דווח עוד, כי הקו יבנה במנהור כמעט מלא ובמצגת שהוצגה למשתתפי הישיבה ב’זום’ הובהר ששיטת הכרייה תהיה באמצעות TBM, מכונה שמורכבת באתר ומתקדמת בקצב של 10 מטר ביום. העומק הממוצע של המנהרות הוא 25-40 מטר וקוטר המנהרה הוא כ-6.5 מטר. מדובר בשתי מנהרות מקבילות שיקושרו כל 250 מטר.
פרויקט קווי המטרו כוללים רשת של 145 ק”מ מסילות תת קרקעיות, שיעברו בלא פחות מ-24 רשויות מקומיות מכפר סבא ורעננה בצפון, דרך ראש העין במזרח ועד רחובות בדרום. בשלושת קווי המטרו יהיו 109 תחנות, שישרתו על פי הצפי כ-2 מיליון נוסעים ביום.
חצי מתקציב המדינה השנתי
המספרים המלווים את התוכניות גרנדיוזיים לחלוטין: 150-200 מיליארד שקל. רק למען ההשוואה, תקציב המדינה לשנת 2019 עמד על כ-480 מיליארד שקל. מדובר ללא ספק בפרויקט התחבורתי היקר ביותר בישראל. את הקמת קווי המטרו ילווה תמ”א 70 שתכלול את כל השטחים, שתחתם או לצדם תנוע המטרו, במטרופולין גוש דן.
בדיווח נאמר עוד כי ראשי הערים שבתחומן עובר המטרו, רמי גרינברג מפתח תקווה, יוסי ברודני מגבעת שמואל, צביקה ברוט מבת ים ואברהם רובינשטיין מבני ברק, ברכו כמובן על הפרויקט, אך הייתה לחלקם ביקורת על כך שאתרי ההתארגנות והתחמ”שים (תחנות השנאה) ממוקמים בשטחים פתוחים שהם פרטיים, עתודות בנייה או פארקים.
מנכ”ל נת”ע חיים גליק: “ההליך היום בוות”ל הוא צעד נוסף לקראת הבשורה התחבורתית שמביאה נת”ע לגוש דן באמצעות 3 קווי המטרו ו-3 קווי הרכבת הקלה שכבר נמצאים בהקמה. המטרו הוא אתגר לאומי אדיר חסר תקדים, לו שותפים משרדי הממשלה והרשויות המקומיות הפועלים לצידה של נת”ע למען הצלחת הפרויקט”.
זאב בילסקי, ראש מטה הדיור הלאומי ויו”ר הוועדה לתשתיות לאומיות: “היום התקדמנו צעד משמעותי נוסף למערכת הסעת המונים בגוש דן – מטרו. כיו”ר הוועדה לתשתיות לאומיות לקחנו על עצמנו לקדם את התכנית בזמן קצר ביותר ועמדנו ביעדים. זו בשורה גדולה למדינת ישראל וככל שנקדם ונקצר את לוח הזמנים להפעלת המטרו כן ייטב”.
מקור: http://bizzness.net/
