מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2). מכיוון שמדובר בחוק ייסוד, נדרש רוב מיוחד של לפחות 61 חברי כנסת, ואכן לאחר שנדחו כל ההסתייגויות שהוגשו לחוק, בקריאה שלישית תמכו בהצעה 67 ללא מתנגדים ושלושה נמנעים.
כזכור, ב-7 באפריל 2020 התקבל בכנסת תיקון לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), המאפשר הגדלה של המסגרת התקציבית לצורך ההוצאות הנדרשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה ועם השלכותיה הכלכליות ומאפשר גמישות תקציבית רבה יותר בשנה זו, עד לאישור תקציב קבוע.
המתווה להוצאות אלו נקבע בתוכנית הסיוע הכלכלי שפרסמה הממשלה. בתיקונים שאושרו בחודשים אפריל ויוני הוגדלה מסגרת התקציב של התקציב ההמשכי בסכום כולל של כ-49.65 מיליארד ש"ח כתקציב ייעודי לנושא הקורונה, נוסף על בסיס התקציב ההמשכי, שהוא כ-400 מיליארד ש"ח.
נוכח צרכים נוספים והרחבת תוכנית הסיוע הממשלתית עלה כעת צורך בהגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 ומוצע לתקן שוב את הוראת השעה כך שתתאפשר הגדלה נוספת של המסגרת התקציבית מעבר למה שאושר בתיקונים הקודמים. על פי ההצעה, המסגרת התקציבית לשנת 2020 תגדל בכ-25 מיליארד ש"ח נוספים, והתקציבים המיועדים לתחומים השונים המפורטים בהוראת השעה יעודכנו בהתאם.
השינוי בתקציבי הסעיפים השונים בתוכנית הכלכלית: בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומענק מידי למשרדי הממשלה – תוספת של 600 מיליון ₪, שיפוי המוסד לביטוח לאומי – תוספת של 7.7 מיליארד ₪, מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים – תוספת של 15.7 מיליארד ₪, הנחות בארנונה – 1.3 מיליארד ₪, עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 750 מיליון ₪, מטרות אחרות – 1.1 מיליארד ₪ (במסגרת זו חוק חיילים משוחררים יתוקן כך שיתאפשר למשוך סכום גבוה יותר מהפיקדון ללא עמידה בתנאי החוק). בשני סעיפים ישנה הקטנה של התקציב: מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים- הפחתה של 450 מיליון ש"ח ותשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותוכנית יציאה מהמשבר – הפחתה של 1.5 מיליארד ₪. עפ"י נתוני האוצר, התקציב שהוקצה לשני תחומים אלו טרם בוצע או בוצע בשיעור נמוך ביותר עד כה.
בנוסח לקריאה השנייה והשלישית הוכנס שינוי על סכומים אלה, כאשר יועברו 700 מיליון ₪ לצרכי 'ביטחון תזונתי' לאוכלוסיות מוחלשות, כאשר אלה יועברו מסעיף משרדי הממשלה שצוין לעיל.
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "אני סבור שאנחנו חייבים לאשר את זה היום מכיוון שיש באמת מצוקה של משפחות מצוקה של עסקים של עצמאים, ש יש פעמים שהם לא יכולים להביא פרנסה הביתה. ומישהו עוד יכול לומר באוצר או בממשלה שהם הקצו לזה כסף אבל הכנסת לא אישרה. אתמול אני ביקשתי לסיים את החקיקה וחברי הוועדה נעתרו לבקשתי לסיים את החקיקה בקריאה שנייה ושלישית היום. זה חוק היסוד חוק-יסוד משק המדינה, שעל זה יכולים להגיד שזה המסגרת של הכסף ובלי זה יהיה אפשר להעביר את הכספים למשפחות, ולכן עשינו מאמץ על מנת להביא את החוק הזה היום לאישור."
ח"כ עודד פורר: "לבוא לכנסת ולהגיד תעבירו את זה דחוף זה פשוט מגוחך. עם כל הכבוד לדחיפות, הממשלה עוד לא ביצעה את מה שהבטיחה שתבצע מתוך ה-100 מיליארד שקל שכבר העברנו פה פעם אחת בדחיפות. אישרנו פה לפני מספר שבועות 6 מיליארד שקל סיוע למעסיקים, כדי לעודד יציאת עובדים לעבודה. תבדקו כמה כסף אנשים קיבלו."
ח"כ מיקי לוי: "יש מהלך זוחל של החלשת הכנסת בפני הממשלה. הכנסת היא איבדה את מעמדה כמבקרת, כאחראית על פעולות הממשלה. הממשלה הזו רומסת את הכנסת באופן שיטתי וקבוע. הדרך בה מעבירים את חוקי היסוד הללו היא עוד צעד בדרך של הממשלה להחליש את הכנסת. הבאתם עכשיו תכנית סיוע שהיה צריך לקרוא, להבין, ולאשר במספר ימים. אנחנו רוצים לאשר, אנחנו מבינים את גודל השעה אבל למרות הניסיונות לקחת את החומרים הביתה, ללמוד אותם ולחזור ביום שני ולהצביע, מה הלחץ הנוראי? אם אתם מאשרים בדיעבד הזו תביאו חוק לביטול הכנסת ואת תישארו רק הממשלה."
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "לא נוותר על הדרישה המוצדקת שכל הצעירים שלנו שנפגעו ועדיין נפגעים ו-80% מהם עוד לא חזר לעבודה תקינה ולא מקבל שום הכנסה בתקופה הזו, שהם יקבלו את דמי האבטלה. יש אטימות, למנוע מצעירים שכל חטאם שהם יצאו לעבוד בגיל מוקדם לפעמים בגיל 16 ו-,17 ושילמו ביטוח לאומי. הם באים לרוב במיוחד מהאוכלוסייה הערבית, מרקע סוציו-אקונומי נמוך. הם יוצאים לעבוד כדי לתמוך במשפחות שלהם ולפרנס אותם, או כדי לצבור כסף שיוכלו לשלם עבור עצמם באוניברסיטאות כדי להמשיך את ההשכלה הגבוהה, אבל האוצר והממשלה מתעקשים למנוע מהם קבלת את דמי האבטלה."
