"ליאון חייב לעצור את זה": ביה"כ ההיסטורי ייהרס לטובת בניין מגורים?

ללא התערבות של העירייה בעוד שבוע וחצי בית הכנסת "הארבלים" שהוקם לפני 84 שנים בשכונת הבוכרים בירושלים יעמוד בפני סכנת פינוי והריסה. מתפללי המקום ל'מקומי JDN': "אנחנו קוראים לראש העיר לדרוש מהקבלן להגיע לפשרה"

בית הכנסת הירושלמי "הארבלים" שבשכונת הבוכרים עומד בפני סכנת פינוי והריסה. בצעד אחרון במטרה למנוע את הריסת בית הכנסת ההיסטורי פונים היום (שילשי) המתפללים לבג"צ במטרה לדחות את היום בו עתידים הדחפורים להרוס את בית הכנסת לפי צו בית המשפט – שבאופן מקרי ומזעזע נקבע ל-י' באב. אך גם הם יודעים כי ללא התערבותו של ראש העיר משה ליאון, במוקדם או במאוחר בית הכנסת ייהרס.

מדובר בבית כנסת שנבנה לפני 84 שנים על ידי עולים מהעיר אירביל שבצפון עיראק. המגרש שבתחומו נמצא בית הכנסת נמכר ליזם אשר הבטיח בחוזה המכירה כי ישמור על בית הכנסת וזכויותיו. אולם, מתפללי בית הכנסת הוותיק טוענים כי היזם לא הראה נכונות למצוא פתרון סביר במסגרת פיתוח המגרש. יצוין כי היום בשעה חמש וחצי בערב תתקיים תפילה מיוחדת בבית כנסת לביטול הגזירה. המתפללים קוראים לציבור הרחב להגיע לבית הכנסת ברחוב זוננפלד 31 (מול שושנים לדוד).

בלשכתו של ליאון אומרים ל'מקומי JDN' כי "ראש העיר מנסה לעזור למרות שזה שטח פרטי ולא קשור לעירייה. יש פסק של בית משפט בנושא כבר מ2017 עוד לפני שנכנס לתפקיד, אך בכל אופן הוא מנסה לראות אם אפשר למצוא פתרון עם היזם".

ביום שלישי האחרון הוצא צו פינוי מידי לבית הכנסת כאשר היום האחרון לצו הפינוי הוא כאמור ב-י' באב. התהליך המשפטי החל בשנת 2007 אז רכשה חברת ניו סטייל את מתחם הנכס ברח' זוננפלד 31 בירושלים תוך שהיא יודעת כי קיים במתחם בית כנסת וכי הרכישה כפופה לזכויות המתפללים בבית הכנסת. החברה באמצעות היזם מר דוד מזרחי, הגישה תביעת פינוי כנגד גבאי בית הכנסת וכנגד בית הכנסת לעדת הארבלים. בשנת 2009 ניתן פסק דין לפיו, התביעה כנגד הגבאי נתקבלה וניתן כנגדו צו פינוי.

התביעה כנגד בית הכנסת לעדת הארבלים נדחתה מהנימוק כי בית הכנסת אינו אישיות משפטית. במרוצת השנים פעלו מתפללי בית הכנסת בהליכים משפטיים אל מול היזם על מנת שבית המשפט יכיר בזכויותיהם האישיות בבית הכנסת מזה למעלה מ- 84 שנה. המתפללים טוענים כי למרבה הצער, העו"ד שייצג אותם לא עשה את תפקידו כראוי, דבר אשר גרם לפתיחת הליכים ומחיקתם מחוסר מעש.

בשנת 2017, פתחה חב' ניו סטייל מזרחי באמצעות היזם דוד מזרחי הליכי הוצאה לפועל לפינוי בית הכנסת. לאור בקשת עורך הדין החדש שמייצג את מתפללי בית הכנסת מבית המשפט, ניתן סעד זמני לעיכוב פינוי וזאת עד להכרעה בזכויותיהם של המתפללים. השופטת בנקי מבית משפט השלום החליטה לדחות את הבקשה למניעת הפינוי תוך שהיא מאפשרת ליזם להמשיך לפנות ואף להרוס את בית הכנסת. ערעור שהוגש לבית משפט המחוזי נדחה והיום כאמור, המתפללים מעוניינים להגיש בקשת רשות לערער לבית משפט העליון כאשר חרב הפינוי מונחת על צווארם.

פנינו לחברת ניו סטייל וליזם מר דוד מזרחי לקבלת תגובתם אך אלו בחרו שלא להגיב. באם תתקבל תגובתם, נפרסמה.

בית הכנסת הארבלים משמש כאבן שואבת בשכונה הירושלמית הוותיקה. זר שנקלע למקום, מתקשה לקטלג את בית הכנסת ולהכניסו לתבניות המקובלות בחברה. במקום ניתן למצוא את בחורי ישיבת מיר הסמוכה שקועים בלימוד לצד המתפללים מכל החוגים אשר פוקדים את המקום. אחר ממתפללי בית הכנסת אומר בשיחה עם 'מקומי JDN': "בלב ליבה של השכונה המיוחדת הבית כנסת שלנו הוא משכן של שלום. חרדים, חילונים ומסורתיים. ספרדים לצד חסידים וליטאים כולם ביחד פה. יש פה אווירה מיוחדת ככה אומרים לנו כל מי שנכנס בפאתי בית כנסת".

שי גליק מנכ"ל בצלמו שהינו ממתפללי המקום מציין בשיחה עם 'מקומי JDN' כי "המקום היה כמו בית שני בשבילי. המקום פתוח לכולם מכל העדות". גילק ששלח מכתב דחוף לראש העיר ליאון ולכל חברי מועצת העיר כדי שיפעלו למנוע את הרס בית הכנסת מוסיף: "לא ייתכן שבאחת כף הוא ייעלם. אנחנו קוראים לראש העיר לדרוש מהקבלן להגיע לפשרה, לא ייתכן שבירושלים עיר הקודש ייהרסו בתי מקדש מעט, הוא חייב לעצור את זה".

לבית הכנסת הארבלים חשיבות היסטורית רבה. דור המייסדים שעלה לארץ לפני קום המדינה התיישבו בירושלים ורצו לשמר מסורת ותרבות עתיקות יומין מבית אביהם. הרב הראשון של בית הכנסת היה הרב מקובל החכם אברהם בראזני אשר שיכל את שני בניו במלחמה על קדושת הארץ: יחזקאל ומשה בראזני שהיו חלק מעולי הגרדום. קהילת המייסדים היו אנשי תורה ועבודה.

בית הכנסת נבנה ברוח דור המייסדים, רוח של כבוד הדדי, צניעות ואהבת התורה והעבודה. מתפללים רבים מרגישים בו בית ורואים בו בית תפילה עבורם. הפעילים להצלת בית הכנסת מדגישים: "חשוב לנו מאוד שבית הכנסת ימשיך לפעול. מדובר בבית כנסת ייחודי המשקף מסורת וערכים שנשתמרו משנים רבות. מסורת של העדה הארבלית הכורדית ומסורת ירושלמית". הפעילים מתארים את האווירה המיוחדת: "אם עובר אורח היה מציץ באקראי לתוך בית הכנסת היה וודאי מתפלא לראות חרדים וחסידים, מסורתיים ודתיים, צעירים ומבוגרים, אשכנזים ומזרחיים – כולם מתפללים יחד. אוכלוסיה שונה ומגוונת שמצאה בבית הכנסת את מקומה".

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו