פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה היום (שלישי) לסגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, מאיר תורג'מן, בנו יצחק וכן למעורבים הנוספים בפרשה – משה הבא, דוד בוזגלו, דוד קליינר ולורנט לוי, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע. תורג'מן חשוד בקבלת שוחד בסך כולל של כ- 354,895 ש"ח, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי מורשה בסך 69,949 ש"ח, שימוש במרמה וערמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס.
במכתבי השימוע, מיוחסים לשאר החשודים, כל אחד לפי חלקו, מתן וקבלת שוחד, הפרת אמונים, שיבוש הליכי חקירה ובידוי ראיות. על פי מכתבי השימוע, משה הבא העניק למאיר תורג'מן ערבות בנקאית לצורך הלוואה בסך 200 אלף ₪ (שלא הוחזרה עד למועד פתיחת החקירה) לטובת קמפיין הבחירות למועצת העיר בשנת 2013. הערבות ניתנה לתורג'מן על מנת שזה יסייע להבא בקידום פרויקט מלון כורש בעירייה, שנדרש לאישורים מיוחדים בשל היותו מבנה לשימור בעל ערך היסטורי.
במכתבי השימוע ניטען כי תורג'מן אכן סייע להבא בקידום פרויקט מלון כורש ובתוך כך, פעל אף בניגוד עניינים לטובת דוד קליינר, שהיה עובדו של הבא בפרויקט מלון כורש וחברו הקרוב של תורג'מן מזה שנים רבות. עובדה שלפיה תורג'מן היה אמור להימנע מלעסוק בענייניו של קליינר. חרף האמור, תורג'מן לא דיווח על ניגוד העניינים בו הוא מצוי מול קליינר (עד לשלב מאוחר) והציב עצמו בניגוד עניינים חריף. תורג'מן פעל באופן חריג ומתמשך לטובתם של הבא וקליינר תוך שסטה מן השורה במסגרת מילוי תפקידו.
עוד נטען בכתבי השימוע כי הבא פעל לשבש חקירה ולבדות ראיות לאחר שהועלו חשדות בעיתונות הארצית ובעירייה, באשר לטיב יחסיו עם תורג'מן. הבא החליט ליצור מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן, בין היתר, על ידי יצירת מסמכים אותם שלח למעורבים בפרשה תוך שאיים בנקיטת הליכים נגדם, דבר שלא קרה עד לפתיחת החקירה הגלויה.
בנוסף, בתמורה לקידום ענייניו של דוד בוזגלו בעיריית ירושלים, העסיק ושילם בוזגלו ליצחק תורג'מן משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות כאשר בפועל יצחק כמעט ולא עבד אצל בוזגלו. במקביל, יצחק, פעל כדי לסייע לבוזגלו במסדרונות העירייה תוך שימוש בשמו של אביו ובידיעתו. כמו כן, תורג'מן פעל לטובת קידום ענייניו של לורנט לוי בתמורה לכספים שלוי העביר לתורג'מן, שיועדו כתרומות לנזקקים. כך, בתמורה לסך של 91 אלף ₪, תורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו בכיכר המוזיקה בירושלים וניסה לעכב את ההליכים הפליליים שננקטו נגדו ביחס לבנייה הלא חוקית שהתבצעה על ידו בכיכר.
כמו כן, תורג'מן חשוד שהשתמש שלא כדין בכספי בית הכנסת שבו התפלל, בו הוא שימש כאחראי על קופת בית הכנסת. על פי החשד, תורג'מן עשה שימוש אישי בביתו הפרטי בכספים שנתרמו למטרת שיפוצים בבית הכנסת. עוד חשוד תורג'מן שהשמיט הכנסה מרשויות המס על הכספים שאותם קיבל ככספי שוחד והכספים שגנב מבית הכנסת.
החקירה בוצעה על ידי יאח"ה בלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות מס הכנסה ברשות המיסים. בתקופה הרלוונטית כיהן תורג'מן במגוון תפקידים בעירייה: חבר מועצה, יו"ר האופוזיציה במועצת העיר ירושלים וכחבר בוועדה המקומית לתכנון ובניה. משנת 2013 ועד לתחילת החקירה הגלויה בפרשה בשנת 2018, כיהן תורג'מן בתפקיד חבר מועצת העיר וסגן ראש עיריית ירושלים. החל משנת 2014, שימש תורג'מן גם כיו"ר רשות הרישוי המקומית לתכנון ובניה והחל מנובמבר 2015 ועד פרוץ החקירה כיהן תורג'מן בנוסף גם כיו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה. בנוסף, במהלך השנים 2004 -2016, היה מאיר תורג'מן מורשה החתימה ומיופה הכוח הבלעדי של חשבון הבנק של בית הכנסת "תפילת ישראל", בו נהג להתפלל.
לא מתאים לפרסם באתר חרדי לשון הרע ורכילות, גם אם הם אמת, ובוודאי עוד לפני סיום משפט. אינני מכיר את האיש, וקשה לקרא את הכתבה. כדאי לשנות כיוון, לא חייבים להביא את כל הרכילות שקיימת. חבל