ההחלטה הראשונה של גמזו: המודל שינבא את מספר החולים הקשים

פרויקטור הקורונה הנחה את צוות המדענים במכון גרטנר היוצר את התחזית לתחלואה, לחולים קשים ומונשמים,  לעבוד מעתה במשולב עם המודל שפיתח פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ומנהל מערך העור באיכילוב

פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו הנחה את צוות המדענים במכון גרטנר היוצר את התחזית לתחלואה, לחולים קשים ומונשמים,  לעבוד מעתה במשולב עם המודל שפיתח פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ומנהל מערך העור באיכילוב – כך נמסר מבית החולים איכילוב.

פרופ' גמזו, המשמש גם כמנכ"ל בית החולים איכלוב, אמר כי "המודלים השונים כולם מסתמכים על מספר הנחות שונות ונקודות מבט שונות והדבר החשוב הוא שיח בין החוקרים והתאמת דיעות. הנחיתי שתוך כיממה יפיקו החוקרים משני הצוותים מודל משולב שיהווה בסיס יחדי, אחיד ומהיימן למקבלי ההחלטות".

ב'חדשות 12' דווח כי המודל המשולב החדש ינבא שלושה נתונים – עומס התחלואה בקהילה, מספר החולים הכולל בבתי החולים ומספר החולים הקשים בבתי החולים. כאמור, המודל של שפרכר ניבא לפחות שלוש פעמים את מספר החולים הקשים באופן מדוייק יותר מכל המודלים האחרים ועל כן משרד הבריאות החליט לאמץ אותו.

כתב הבריאות יואב אבן מציין כי המשמעות של יישום המודל החדש מראה שפרופסור גמזו מביא אתו גישה אופטימית ומקלה יחסית, זאת בניגוד מוחלט לגישה שיושמה במהלך הגל הראשון על ידי משה בר סימן טוב ופרופסור סיגל סדצקי שסברו שהנתונים קשים הרבה יותר ממה שהיה ידוע.  המודל האופטימי עשוי להשפיע על החלטות קריטיות שנגזרות מההערכות בנוגע לתחלואה עתידית, כמו למשל האם ללכת או לא לסגר.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו