הציפייה לגאולה השלמה
ערב ט' באב תש"פ
כל שנה בזמן הזה, אנו מתאבלים על החורבן ובוכים ומצפים שתבוא הגאולה. אבל השנה הספציפית הזאת, הרגע הזה תופס אותנו עם צביטה עמוקה יותר בלב.
ברגע בהיר ופתאומי בחיינו, ראינו איך כל העולם נעצר, ואנשים עזבו את כל עיסוקם ונכנסו לתרדמת. העולם עצר מלכת ומאז עדיין לא חזר לתיקונו כראוי.
אך משהו אחד נשאר לפעול בתקופה הזאת ואף יותר מתמיד. ׳הלב׳. הוא פועם ודואג, וגם לחלופין, צופה ומביט.
כשאנשים ישבו בבתים בבידוד, הם התחילו להבין שאין עוד מלבדו בכל מצב, ושברגע האמת אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
את הציור הזה עשיתי בעת יושבי בבידוד, כשישבתי רחוק מהילד הבכור האהוב שלי, וליבי נמס מגעגועים אליו, ולא ידעתי איך להתמודד מול רגשותיי הסוערים הללו. וכמוני עוד מלא הורים יושבים בריחוק מילדיהם ומתגעגעים עד כלות. אבל לרגע הבנתי שאנחנו לא היחידים כאן בסיפור הזה שמתגעגעים. יש מישהו למעלה שגם הוא מתגעגע אלינו, הילדים שלו, והוא מחכה ומצפה לראות אותנו ושוב לשבת איתנו יחד.
אבא שבשמיים! אנו חשים תחושה דומה, שנינו חשים את הריחוק ואת הבדידות, אבל מלאים ושופעים בגעגועים עזים. תראה, איך כל העולם זועק פתאם ביחד, איך ברגע האמיתי כל העולם יודע, ש׳שמע ישראל השם אחד׳, שאין עוד מלבדך.
אבא! כבר הראית לכל העולם מיהו השולט האמיתי כאן, מי מנהל את העולם ומי מחיה ומהווה את הכל ברוב רחמיו. אנא בבקשה, קח אותנו הביתה ותבנה כבר בחזרה את משכן שכינתך, משכן אורך ואהבתך.
עינינו צופות ומביטות אליך אב הרחמן,
עטוף אותנו כבר בענני כבודך..
אנו עומדים ומצפים זה כאלפיים שנה לגאולה השלמה, גאולת הנשמה, פתח לנו את הדרך אל האור ואל הגאולה..!
מוישי קופמן
פשוט מרגש!!!! תודה!!
וואא מדהים
איזה מרגש בפרט בט' באב
ווווווואוווווווווווווווווו!!!!!!!!!!
איזה ציור!!!!!!!!!!!!כמה עומק!!!!!!!!!!!!!