סקר שערך פיקוד העורף מלמד על בעיית אמון משמעותית של הציבור כלפי הרשויות בעקבות משבר הקורונה. הסקר, שנערך בסוף חודש יולי ומתפרסם הבוקר (חמישי) ב'ישראל היום'. בחן את תמונת המצב העכשווית בראייתם של האזרחים. זאת, בהשוואה לסקרים דומים שנערכו בחודשים מאי-יוני השנה. הסקר הנוכחי מלמד על ירידה דרמטית בכל המדדים שנבדקו, דבר המשקף דאגה עמוקה בציבור – הרבה מעבר למה שהיה ידוע עד כה.
הנתון המשמעותי ביותר בסקר נוגע לאמון הציבור ברשויות המדינה. רק 19% מהנשאלים בסקר ענו כי יש להם אמון ברשויות המדינה, זאת בהשוואה ל־52% שהביעו אמון בסקר הקודם שנערך במאי-יוני. נתון מדהים נוסף שעולה מהסקר הוא שרק 17% מהאזרחים מבינים את ההנחיות השונות הנוגעות לקורונה, בהשוואה ל־65% שהבינו את ההנחיות בסקר הקודם שנערך במאי-יוני.
גם מצב הרוח הכללי של הציבור נמצא בירידה, מ־60% ל־38%. בהמשך לכך, השיבו 36% בלבד מהנשאלים בסקר כי הם מאמינים שיוכלו להתמודד לאורך זמן עם משבר הקורונה והשלכותיו.
הסקר גם בדק מהם הנושאים העיקריים שמטרידים כעת את אזרחי המדינה. 31% השיבו שדאגתם העיקרית נתונה למצבם הכלכלי, 22% מוטרדים בעיקר מתפקוד הממשלה ומאופן טיפולה במשבר, 16% ממצבם הבריאותי ו־9% מחוסר הוודאות שכרוך במצב הנוכחי. שאר המשיבים לא ידעו להצביע על דאגה עיקרית מובהקת.
הסקר כלל מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל (700 משיבים). פיקוד העורף ערך אותו כחלק ממחקרי האוכלוסייה שהוא מקיים באופן שוטף, ובמטרה למקד את פעילותו במסגרת משבר הקורונה. נתוני הסקר הועברו לצמרת צה"ל ולראשי משרדי הבריאות והביטחון, וככל הידוע הוצגו גם לשרי קבינט הקורונה.
גורמים המעורים בנושא אמרו כי מדובר בנתוני שפל שלא היו כדוגמתם באמון הציבור ברשויות המדינה. לדבריהם, הנתונים מצביעים על "צורך דחוף בהתנהלות אחרת", כדי לשקם את האמון שנפגע, שהוא "קריטי להמשך המאבק בנגיף". כחלק מכך נדרש שינוי דרמטי באופן קבלת ההחלטות ובתיווך שלהן לציבור, וכן ב"הישגים מוכחים בהורדת מספר הנדבקים ובקטיעת שרשרת ההדבקה".
האחריות העיקרית לכך תוטל מהשבוע הבא על צה"ל ופיקוד העורף, במסגרת המפקדה המשימתית החדשה שמוקמת כעת. המפקדה הזאת תהיה מבצעית באופן מלא רק ב־1 בנובמבר – לקראת החורף וההתמודדות הצפויה עם המגיפה במקביל לשפעת העונתית, אולם הציפייה היא שכבר בשבועות הקרובים היא תוביל להתייעלות ניכרת בשורת נושאים – החל מהיקף הבדיקות וקצב ביצוען, דרך היקף החקירות האפידמיולוגיות ויעילותן, ועד לשיפור הטיפול בערים שבהן התחלואה גבוהה (ערים כתומות ואדומות).
הגורמים אמרו כי בתיאום עם פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הוצב יעד של 24 שעות מרגע שיופיעו אצל אדם התסמינים הראשונים ועד שהוא או היא יקבלו תשובה אם הם חולים בקורונה. זאת, בהשוואה לזמן ממוצע של 6-5 יממות כעת. בהמשך לכך גם יתבצעו חקירות אפידמיולוגיות אינטנסיביות באמצעות אלפי חוקרים, שחלקם יפעלו במסגרת הרשויות המקומיות וחלקם במסגרת פיקוד העורף, והכל במאמץ לקטוע במהירות את שרשרת ההדבקה ולהוריד את מספר הנדבקים החדשים מכ־2,000 ביום לפחות מ־400.
