רבות נכתב על פועלו של הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב זצוק"ל בכל התחומים בגאונות אדירה, בלימוד בחיבור למעלה ממאה ספרים, בהנחלת מורשת החסידות בארץ ישראל במאה השנים האחרונות, הצלת משפחתו ויהודים רבים ערב השואה כשפעל לעלייתם לארץ ישראל, שיקום חסידויות רבות שנכחדו בשואה האיומה, איש סודם ואמונם של גדולי ישראל. אך הנושא בו היה מעורב ויזם את הקמת היישוב מגדל עדר התוודעו לאחרונה כאשר נחשף התיק המלא של הקמת היישוב מגדל עדר בארכיון המדינה.
כעת אנו חושפים את הקמת הישיבה שיזם הרנ"ג ויינטראוב בישוב החרדי מגדל עדר כפי שעולים ממסמכים היסטוריים מדהימים שנחשפו בשבוע שעבר בארכיון בארצות הברית.
המסמכים נחשפו ממש באקראי נותן לנו להציץ לתוך היסטוריה מרתקת כיצד פעל הגאון הצדיק הרנ"ג ויינטראוב זצוק"ל מגדולי תלמידיו של המקובל האלוקי הרב חיים שאול דוייק הכהן ורבה של ירושלים הגרי"ח זוננפלד זי"ע ופעל בהשראתם לבסס את היישוב היהודי בארץ ישראל מבחינה רוחנית.
לאפשר לתלמידי חכמים עניים להגות בתורה
בארכיון נמצא הבלאנק של הישיבה ומטרתה של הישיבה שהוקמה בחודש אב תרפ"ח שנה לפי פרוץ מאורעות תרפ"ט שחיסלו את הישוב החרדי מגדל עדר כאשר כל התושבים נמלטו.
הישיבה בחזונו של מייסדה הגאון רבי נח גד ויינטראוב נקראה "ישיבת תיקון רחל" במושבה מגדל עדר עלי דרך אפרתה בין ירושלים לחברון.
מטרת הישיבה הייתה "לאפשר לתלמידי חכמים עניים חולים וחלשים להגות בתורה במקום מבריא רוח צח ושפיים ולהחזיקם בכל צרכיהם במאכל במשתה ובהלבשה"
תיקון חצות בקבר רחל ונסיעה פעם בשבוע לחברון
עוד ממטרות הישיבה שהוקמה ביוזמתו של הרנ"ג ויינטראוב לערוך בכל שבוע "תיקון חצות על קבר רחל אמנו ולהזכיר שם את כל החברים של התומכים בישיבה"
ודבר נוסף שקבע הרנ"ג ויינטראוב כמטרת הישיבה "פעם אחת בכל שבוע לנסוע לחברון להתפלל על קברי אבות לתשועת ישראל ועל הגאולה המובטחה מה' שתצמח במקום הזה".
(כפי שנכתב בצדו של הבלאנק)
כמו"כ נמצאו ההסכם שנחתם ביום ג' פרשת שופטים כ"ח אב תרפ"ח לייסוד הישיבה שנקרא בשם "כתב התקשרות" בו נפתח ההסכם במילים אלו "מצאנו כי לטובת הרמת קרן התורה וחיזוק ישוב ארץ ישראל מן הראוי לייסד ישיבה במושב מגדל עדר על דרך ירושלים חברון, והיות שכולנו רוצים להקדיש מזמננו ממרצנו ומכוחותינו לשם הצלחת המפעל הקדוש הזה, נעשו והוסכמו בינינו התנאים דלקמן".
כמו"כ נחשף כתב ידו של הרנ"ג ויינטראוב על הקמת בנק שנקרא "באנק מגדל עדר" במטרה להלוות לאנשי מגדל עדר גמילות חסדים ולסייע ליישוב ולדברי הקודש של היישוב.
נכדו של הרנ"ג ויינטראוב הרב שבתי ויינטראוב מי שעומד בראש מכון באהלי צדיקים להדפסת ספרי הרנ"ג ויינטראוב אומר כי מדובר בגילויים מדהימים שחושפים עד כמה השקיעו מייסדי המקום להפוך את המקום ליישוב תורה במרכז גוש עציון של היום.
"מדובר היה בפריצת דרך של אנשי היישוב הישן בירושלים בעידודו של הגרי"ח זוננפלד להעמיק את ההתיישבות החרדית בדרך לחברון, במטרה להביא לזירוז הגאולה, ורואים עד כמה מסרו את נפשם במקום שכמעט היה בלתי אפשרי לגור מצד כל הבחינות, וסבי הרנ"ג לא רק שהקים את היישוב אלא פעל בכל כוחות להביא למקום ישיבה ולהפריח את המקום גם מבחינה רוחנית.
יש לציין כי נחשפו גם פנקס החבר של הרנ"ג ויינטראוב ומסמכים נוספים מרתקים על הימים ההם ברכישת הקרקעות.
האם ידוע כיצד התנהלה הישיבה?
הרב שבתי וינטרוב: מתחקיר שערכנו הישיבה אכן פעלה במקום והגיעו תלמידי חכמים מופלגים מירושלים, ולצד עובדי אדמה, הישיבה הוסיפה נופך רוחני למקום. ואכן בחודש אלול של סוף שנת תרפ"ח הישיבה כבר פעלה במגדל עדר, כאמור עד לתחילת פרעות תרפ"ט שהיישוב מגדל עדר ננטש.
מדוע חוסל היישב מגדל עדר?
הרב שבתי וינטרוב: כשהחלו הפרעות בחברון בשבת ח"י באב, הערבים השכנים של תושבי מגדל עדר הורו ליהודים במגדל עדר לברוח מיד שח"ו לא יקרה להם פגיעה בנפש ובכך ניצלו חייהם. על כל פנים היישוב לאחר מאורעות תרפ"ט ננטש, וכל הניסיונות להשיבו שנים לאחר מכן עלו בתוהו.
האם ידוע כיצד הגיב סבך הרנ"ג ויינטראוב לאחר מאורעות תרפ"ט?
הרב וינטרוב: סבי ראה במאורעות תרפ"ט שבר גדול מאד ליישוב היהודי בארץ ישראל. ישנו קינה היסטורית שסבי הרנ"ג חיבר בעת שהלך לכותל המערבי ובבכי תמרורים תוך כדי תפילה חיבר קינה על מאורעות תרפ"ט, שהיא הקינה היחידה שחוברה עד היום על מאורעות הזוועה של הימים ההם. הכותרת שנתן לקינה היא "השתפכות נפשי בהיותי לפני "כותל מערבי" אחרי מאורעות תרפ"ט".
מדובר בקינה מאד מרגשת המתארת כיצד בני ישמעאל מנסים להצר לישראל. ונכתב ברגש עמוק ובכאב נורא. סבי הרנ"ג אף הדפיס את הקינה בספרו "מטע אהלים" שיצא לאור כשלוש שנים לאחר טבח תרפ"ט.
קינות תרפ"ט שכתב רנ"ג וינטרוב זצ"ל
היסטוריית היישוב החרדי מגדל עדר
את היישוב מגדל עדר הקימה אגודת "זכרון דוד" שרכשה את הקרקעות במרכז גוש עציון. שמו של היישוב החרדי נקבע על פי הפסוק מבראשית: "וַיִּסַּע יִשְרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה למִגְדַּל-עֵדֶר"
אגודת זכרון דוד הוקמה כאמור בשנת תרפ"ה שנה לאחר עלייתו של הרנ"ג ויינטראוב לארץ ישראל השיה הרוח החיה ומי שנתן את הרוח שיהודים יראי שמיים המקפידים על קלה כבחמורה יקימו את היישובים בארץ ישראל.
היישוב עצמו עלה הקרקע בחורף שנת תרפ"ז והוא ממוקם כעשרים קילומטרים מירושלים, על אם הדרך לחברון. היישוב התקיים במשך שנתיים כשתושביו חיו בתנאים קשים וסבלו ממצוקות מים ומחסור בקרקע חקלאית.
מסמכי הקמת אגודת זכרון דוד שעסקה ברכישת הקרקעות במגדל עדר שנחשפו בחודשים האחרונים בגנזך המדינה מעלים שמדובר הייתה בתוכנית להקמת יישוב גדול. כך למשל במסמך ל"מעלת מושל גליל ירושלים" עליו חתום הרב נח גד ויינטראוב מפרטים חברי אגודת "זכרון דוד" ובראשם הרנ"ג ויינטראוב כי היות וחלקו את מגדל עדר למאה וחמישים מגרשים הם מבקשים אישור לתוכנית.
המסמכים ההיסטוריים באדיבות מכון באהלי צדיקים להדפסת כתבי וספרי הרנ"ג ויינטראוב זצוק"ל
כתבה מאד יפה. אני מבין שהרב הצדיק רבי נח היה איש רב מעש. היכן ניתן להשיג את ספריו?
התמונה מאוד מפורסמת