שירות התעסוקה פרסם היום (ראשון) את הדוח השני שלו מאז תחילת המשבר הכלכלי בעקבות מגיפת הקורונה, להתמודדות עם השלב השני של המשבר. הדוח כולל שורה של המלצות של שירות התעסוקה בפני מקבלי ההחלטות, על סמך הניסיון שנצבר בחצי השנה של המגיפה והמשבר.
בדו"ח נכתב כי חצי מיליון ישראלים יישארו מחוסרי עבודה בסוף שנת 2020. המשמעות היא שהאבטלה תישאר בשיעור גבוה מאוד של 12%, יותר מפי שלושה משיעורה לפני משבר הקורונה שעמד על פחות מ-4%. בדו"ח מתריע שירות התעסוקה מפני הקצב האיטי של חזרת העובדים לעבודה לצד המשך רישום דורשי אבטלה חדשים, כלומר עובדים שיוצאו לחופשה ללא תשלום או יפוטרו גם בחודשים הקרובים.
נתוני שירות התעסוקה מגלים עוד נתון מדאיג, לפיו 62% ממקבלי קצבאות האבטלה בשנים 2019-2018 מיצו את כל תקופת זכאותם תחת נתוני אבטלה נמוכים יחסית. אבל משבר הקורונה צפוי להגדיל את שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות (לפחות 80%), במיוחד לנוכח הארכת קצבאות האבטלה עד ליוני 2021.
עוד עולה מבדיקת שירות התעסוקה, כי בכל קבוצות האוכלוסייה, יש נטייה למצות את תקופת הזכאות לאבטלה. במצב בו החזרה לשוק העבודה מתעכבת, ולנוכח הארכת קצבאות האבטלה בעוד 12 חודשים, שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות שלהם צפוי לגדול, וזאת בשל הקטנת התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך. זאת ועוד, "רבים ממקבלי קצבאות האבטלה עלולים למצוא עצמם מבקשים הבטחת הכנסה בשנים הבאות".
הדוח מתריע כי ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, פוחת סיכויים להשתלב מחדש, גדל סיכויים להיקלע למסלול ארוך טווח של קצבה סוציאלית, ורווחתם האישית נפגעת. לאחר תקופת היעדרות ארוכה, השילוב מחדש בעבודה הופך להיות מורכב יותר. כבר היום דורשי העבודה נמצאים למעלה מחמישה חודשים מחוץ למעגל העבודה.
הדו"ח מזהיר, כי אבטלה ממושכת עלולה להוביל ליצירת "דור אבוד" של צעירים – כפי שהיה בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי ב-2008 במדינות כספרד ויוון. בשירות התעסוקה מודאגים במיוחד משום שההתאוששות מהמשבר היא תהליך ארוך טווח לקבוצות סיכון ידועות, כמו מרוויחי שכר נמוך, מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות וצעירים – אך הפעם הצטרפו אליהן עוד קבוצות המשתייכות למעמד הבינוני ועובדי ענפים שנפגעו במיוחד במשבר כמו תיירות ותרבות.
מחברי הדו"ח מדגישים, כי מדינות רבות בארגון ה-OECD מפעילות תוכניות להתמודדות עם משבר הקורונה, המשלבות בין מרכיב הפיצוי לאזרח למרכיב השילוב המחודש בעבודה, באמצעות מערך של שירותים מתקדמים. "זאת, בעוד המדיניות הישראלית התמקדה עד כה במרכיב הפיצוי ותשלום קצבאות בלבד". בשירות מזהירים, כי "המובטלים עלולים להינזק מתוכניות המתמקדות בפיצוי בלבד, ההופכות את העבודה ל'פחות משתלמת'".
נתוני שירות התעסוקה מגלים כי 62% ממקבלי קצבאות האבטלה בשנים 2019-2018 מיצו את כל תקופת זכאותם – תחת נתוני אבטלה נמוכים יחסית. משבר הקורונה צפוי להגדיל את שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות – לפחות 80% – במיוחד לנוכח הארכת קצבאות האבטלה עד ליוני 2021. עוד עולה מבדיקת שירות התעסוקה נתון חמור: בכל קבוצות האוכלוסייה, יש נטייה למצות את תקופת הזכאות לאבטלה.
בשירות הציעו לנקוט במדיניות לפיה עבודה תשתלם יותר מאבטלה באמצעות "מדיניות מכילה", כלומר לשלם מענקים למעסיקים על מנת שאלה ישמרו את עובדיהם לפי המודל הגרמני. כך, יוענקו דמי אבטלה חלקיים בהתאם לשיעור הפחתת המשרה או השכר של העובד, וכן יינתן תשלום למעסיק תמורת קליטת קבוצת מובטלים המכירים זה את זה ממקום עבודה קודם ויוכלו להישאר ביחד. בנוסף, העובדים יחוייבו להשתתף בתוכניות הכשרה מקצועיות כתנאי לקבלת תמיכה.
רעיון נוסף שעלה בדוח בניסיון לגרום למובטלים לחזור לשוק העבודה הוא להחיל תכניות ליווי אישיות ותיק לקוח דיגיטלי עבור מובטלים לזמן ממושך, על מנת לעקוב אחר התקדמותם בחזרה אל השוק.
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר: "עם פרוץ המשבר אמרתי שהדרך היעילה ביותר להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש, או בשמו המוכר יותר, 'המודל הגרמני'. מודל, אותו גיבשתי יחד עם בכירי משרדי והצגתי אותו בוועדת הכלכלה. על פי המודל, המעסיק יוכל להעסיק עובדים בחלקי משרה בהתאם לצרכיו, ואילו המדינה תשלים לעובד את שכרו, דרך תשלום החל"ת שהוא ממילא מקבל".
עוד הוסיף פרץ: "זו לא העת להטיל דופי במעסיקים הקורסים תחת הנטל והעובדים המשוועים לחזור למעגל העבודה, אלא לעשות כל שניתן על מנת להחזיר בפרק זמן קצר, כמה שיותר עובדים למעגל העבודה . לאחר המשבר, מעסיק שניצל זאת לטובתו, שלא בתום לב, ישלם על כך".
מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור אמר: "על מנת לסייע באופן אפקטיבי למאות אלפי דורשי העבודה בישראל יש צורך להפעיל תוכנית אסטרטגית מקיפה. במסמך זה, הצגנו את עיקרי המאפיינים, התוכניות והפרויקטים שלדעתנו יש לנקוט תוך התבססות על יתרונותיו של שירות התעסוקה. לאור המדיניות הקיימת, שמתמקדת בפיצוי על פני תמרוץ לתעסוקה, חיוני להקטין את ההשפעות השליליות שעלולות להיווצר ברמת הפרט".
"לכן, יש צורך ביישום תוכנית סדורה לעידוד ושילוב דורשי עבודה בשוק התעסוקה לטווח המיידי ואף לשנים הבאות. שירות התעסוקה ממליץ למצוא את האיזון בין שני מסלולים משלימים: מצד אחד חיזוק רמת המיומנות של דורשי העבודה ומצד שני תמרוץ אפקטיבי לשילובם בשוק העבודה. כמו כן, אין מנוס מהגדלת הביקוש באופן ישיר על ידי הממשלה, בין היתר בפרויקטים ממשלתיים לאומיים שישפיעו גם על הפריון בעבודה".
