'מקומי JDN' ממשיך במעקב אחר הקהילות החרדיות המתפתחות בערי הפריפריה. בסדרת כתבות המתפרסמות בשבועות האחרונים אנו מנסים לעקוב אחר הקהילות החרדיות המתפתחות בערי הפריפריה. השבוע נסקור את הקהילות החרדיות בעיר לוד שאומנם ממוקמת במרכז הארץ, אך מוגדרת פריפריה מתפתחת.
העיר לוד מונה כיום כ-3,200 משפחות חרדיות וצפויה בשנים הקרובות לקלוט עוד כ-2,000 משפחות נוספות אשר יהפכו את המקום לאחד מרכוזי החרדים הגדולים באזור המרכז. קהילות הספרדים הגרות בתוך העיר מונות כ-1200 משפחות, מספר דומה של משפחות גרות בשכונת חב"ד ומשתייכות לקהילת חב"ד בותיקה והיוקרתית בעיר. אולם, העתיד החרדי של העיר נמצא בשכונת בגני אילון – אחיסמך, שם מתגוררים נכון להיום כ-800 משפחות חרדיות שנכנסו לדירותיהם בשנה האחרונה, מדובר בעיקר במשפחות צעירות הבונות קהילות תוססות ופעילות במיוחד.
הקהילה הליטאית בשכונה בראשות הגאון הרב שבח צבי רוזנבלט מרבני בני ברק ועימו הגאון הרב חזקיהו אברהם ברויידא שעבר לגור בשכונה מונה כ-450 משפחות. קהילת בני תורה ספרדים מונה כ-150 משפחות. קהילת דרכי שמואל (ליטאית) מונה כ-80 משפחות. קהילת הפרושים עם כ-70 משפחות ובמחיר למשתכן בהינו פרוייקט מעורב גרות כ-370 משפחות מהם כ70 משפחות חרדיות.
לשכונת גני האיילון צפויים להצטרף בשנה הקרובה עוד כ-1100 משפחות שיכפילו את מספר התושבים בה. בסוף אכלוס הפרוייקט צפויים לגור בגני איילון 4000 בתי אב שמתוכם כ-3000 משפחות חרדיות.
עם אכלוס השכונה נפתחו מוסדות חינוך רבים – מוסדות דרכי יושר פתחו תלמוד תורה וגנים וכן ת"ת תשב"ר הפועל בשכונה מפעיל גם גנים לילדים. כמו כן, השנה נפתחו 8 גני בנות חדשים כשהעירייה מקפידה על בסטנדרט גבוה במיוחד. בימים אלו העירייה דואגת להכשרת קרקע למבנים יבילים עבור בתי כנסת עד אשר יבנו בתי כנסת קבע על ידי העמותות המקומיות.
במחלקת חינוך חרדי בעירייה אומרים כ העירייה שמה דגש על איכות מבני החינוך ושביה"ס יהיו ברמה הגבוהה ביותר. בהמשך יבנו ישיבות קטנות וסמינרים על פי המודלים הגבוהים ביותר לרווחת הציבור. כשהמטרה היא שלכל קהילה יהיה קל למצוא מסגרת חינוכית, ללא שום חשש או חסם.
בשנה האחרונה תוגברה התחבורה הציבורית לירושלים ונפתחו קווים ישירים לבני ברק, זאת מכיוון שהציבור החרדי גדל בעיר וצורך יותר ויותר תח"צ. בהמשך צפויים להתווסף קווים ישירים לערים חרדיות נוספות.
ראש העיר יאיר רביבו שלומדי תורה קרובים לליבו, התווה מדיניות שחרדי יקבל בעיר את המגיע לו. רביבו פועל שהעיר תהיה עם חשמל כשר לשבת. בד בבד, תרבות חרדית נולדה והכינה תכנית אסטרטגית כיצד לייצר יש מאין. בני סיתאלכיל, מנהל תחום חרדים בעירייה, קיבל על עצמו את המשימה המאתגרת והחל במיפוי הצרכים של התושבים, פתיחת פורומים שונים בשכונות, גיוס משאבי חוץ, ניהול רוחבי המקיף את כל המענים האפשריים, לרבות ועם דגש ברור, יצירת קשר מעמיק עם רבני ונציגי הקהילות ויחד איתם נבנתה ועוד נבנות ב"ה קהילות לתפארת.
תוצאותיה של עבודה ממושכת זו הולידה כנסים תורניים,ימי עיון,טיולים,סבסודי אטרקציות,אירועים, לימודי שחייה ועוד רבות, הם רק חלק מפעילות הענפה המוצעת. לפני כ-4 שנים, הוקם המתנ"ס החרדי שנותן במחירים סבירים השווים לכל כיס את השירותים הנצרכים לקהילה, בכדי שכל משפחה תרשה לעצמה לצרוך שירותים אלו. המתנ"ס אף הקים פורום נשים לחוגים ותרבות.
כמו כן, כחלק מפעילות המתנ"ס, בשנתיים האחרונות בשיתוף פעולה עם מפתח, מאות נכנסו למעגל התעסוקה, זאת ע"י קורסים ולימודים יעודיים ללא עלות המתאימים לציבור בני התורה.
הייתם עדים לאירוע שהתרחש בעירכם ואתם חושבים שכולם צריכים לדעת את זה? שתפו ב'מקומי JDN' בכתובת – [email protected]
יפה.
ייש"כ על הכתבה
מאוד מעניין