הלחן החדש והמקפיץ של שימעל'ה על הפיוט 'קה ריבון' עם הילד אברומי ליפשיץ

מילות השיר: (בסוגריים התרגום מארמית)

יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא,
אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא,
עובַדגְּבוּרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא,
שְׁפַר קֳדָמָך לְהַחֲוָיָּא.

(יָהּ ריבון העולם והעולמות , אתה הוא מלך מלכי המלכים,
מעשה גבורותיך ונפלאותיך נאים לאומרם בפניך.)

שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא ,
לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא דִּי בְרָא כָּלנַפְשָׁא,
עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא,
חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא.

(שבחים אוֹמַר בוקר וערב // לך אלוה קדוש שברא את כל הנפשות,
מלאכים קדושים ובני אדם // חיות הבר ועופות השמיים.)

רַבְרְבִין עוֹבְדָךְ וְתַקִּיפִין
מָכיךְ רָמַיָּא  וְזַקיף כְּפִיפִין
לוּ יִחיה גְּבַר שְׁנִין אַלְפִין,
לָא יֵעֹל גְּבוּרְתָּךְ בְּחֻשְׁבְּנַיָא.

(גדולים מעשיך ועצומים // משפיל רמים וזוקף כפופים
לוּ יחיה אדם אלפי שנים // לא יוכל לחשב את גבורותיך.)

אֱלָהָא דִי לֵהּ יְקַר וּרְבוּתָא, פְּרֻק יַת עָנָךְ מִפֻּם אַרְיָוָתָא,
וְאַפֵּק יַת עַמָּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא, עַמָּא דִי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא.

(אלוה שלו הכבוד והגדולה // גאל את צאנך מפי האריות,
והוצא את עמך מתוך הגלות // העם שבחרת מכל האומות.)

לְמַקְדְּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין
אֲתַר דִי בֵהּ יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין,
וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין // בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא.

(למקדשך שוב ולקודש הקדשים // מקום בו ישמחו הרוחות והנפשות
וישירו לך שירים ושבחים // בירושלים, עיר היופי.)

—————————-

את הפיוט 'קה ריבון' נוהגים לשיר בסעודת ליל שבת קודש.

(סעודת ליל שבת קודש זה זמן שכביכול מסובים עם המלך בסעודה בידידות,  ובעידן חדוותא זה, הוא עת רצון שהמלך ימלא משאלותינו מתוך קירבה וחביבות.

וכמו שמצינו שאמר המלך לאסתר המלכה במשתה היין, "מה שאלתך ותנתן לך, ומה בקשתך ותעש". בקשה זו של שבת אין היא באה בצורה של תחנונים, אלא שכאשר המלך והמלכה מסבים בסעודה, אזי המלך מעצמו חפץ למלא רצונה של המטרוניתא, ושואל אותה 'מה שאלתך ותנתן לך, ומה בקשתך ותעש'.

ובספר 'מגלה עמוקות' כתב: בשבת יושב הקב"ה וממתין לתפילות ישראל (ספר רמזי שבת אות תרכ"ח).

ומזה הטעם מה שנהגו ישראל לשורר בתוך זמירות שבת כמה וכמה בקשות ומשאלות, אף ששבת אינו זמן תפילה ותחנונים. דהכוונה בזה, להזכיר בקשות בתוך הזמירות דרך רמז ושירה, ומתוך ידידות וחביבות, דכיון שמסובים יחד, הרי מתוך כך בוודאי ימלא כל בקשותינו ומשאלותינו – הרב מינצברג, 'דעת')

מילים: רבי ישראל נאג'רה תלמיד רבי יצחק לוריא אשכנזי , זמירות לליל שבת.
לחן שירה וקולות: שימעל'ה מלכה ואברומי ליפשיץ.
עיבוד והפקה מוזיקלית : עומרי מראד. הוקלט באולפני om הפקות מוזיקליות.
צילום ועריכת וידיאו: מוישי פרקל.