הסיפור שהסעיר את ירושלים ונחגג עד היום כיום ההצלה של הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל

זה היה ביום ח' באלול תרצ"ד בעת שהגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל יצא מבית הדפוס בשוק מחנה יהודה. חזותו של הצדיק הירושלמי בבתי דפוס היה מחזה די שיגרתי, כאחד שכל ימיו עמל והוציא חיבורים בכל מקצועות התורה ומאבותיו הקדושים החל מאז שכף רגלו דרכה על אדמת הקודש בירושלים בשנת תרפ"ד אליה עלה בעורגה במטרה מוצהרת לעלות את כל אחיו ואחיותיו ולהכשיר את הקרקע לעלייתם של רבבות יהודים.

את מה שהיה באותם רגעי אימה זקני ירושלים של הימים ההם לא ישכחו. רבי נח גד ויינטראוב יצא מבית הדפוס יהודה וירושלים בשוק מחנה יהודה, כאשר הגיעו מביתו בבתי וורשא, כדי לסיים את אחד הקונטרסים שהדפיס מדברי תורתו ושל אביו הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק זי"ע  שנקרא בשם "בניין הדביר",

ואז ללא כל הודעה מוקדמת מתרחש אסון כבד. אוטו גדול  דרס את רבי נח גד בצורה קשה ביותר, רבי נח גד נופל על הרצפה כשכולו זב דם, אבריו נשברים ופציעות קשות בכל חלקי גופו הטהור, עד שהיה בסכנת חיים ממש.

הנה תיאור מרגש ביותר ואותנטי כפי שמתאר רבי נח גד זצ"ל בעצמו את מה שהתחולל באותם רגעי אימה ופחד  "יצאתי מבית הדפוס שהדפסתי ספר "בנין הדביר" מאבא מארי זצלה"ה [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק זי"ע] בשוק מחנה יהודה פעיה"ק ירושלים תובב"א, ושם בא מאחורי אוטו ובכח גדול דחפני ונפלתי אחורי ופני למעלה, וחצי גופי התחתון נמצא מונח בין אופני האוטו, וכפסע ביני ובין המוות, וחושי וכל הכרתי נוטל ממני כרגע, והרבה פצעים נעשו בי מכוח הנפילה בראשי ובגופי וברגלי, כמעט נשברו כל עצמותי".

הסיכוי להחלמתו הייתה אפסית לנוכח הרפואה באותם הימים וגודל הפציעה, הציבור הרחב נקרא לעורר רחמי שמים מרובים על אחד המיוחדים בין גאוני ירושלים של הימים ההם.  השמועה פשטה כנפיים בין הישוב הישן הירושלמי על מה שהתרחש לרנ"ג ויינטראוב שכבר היה מאד מפורסם באותם ימים, והחשש לגורלו של הצדיק שרק לפני עשור שנים עזב את פולין הדוויה, וכעת חייו מוטלים בסכנה. בכל בתי הכנסת נאמרו תפילות להחלמתו, מקובלים וצדיקי ירושלים לא  שקטו לרגע לנוכח בשורת האיוב, ביודעם עד כמה העולם היהודי זקוק לאיש אשכולות זה שמוסר את כל כולו למען כלל ישראל.

אך בדרך נס של ממש מעל הטבע הצליח רבי נח גד להתאושש כליל מהתאונה הקשה בפתח בית הדפוס. צריך להבין שהתנאים בימים ההם לפני 90 שנה להחלים מפציעות קשים היו אפסיים, אך  התפילות הכבירות, נתנו את אותותיהם.

רבי נח גד תלה זאת בזכות צדיקי הדור עימם היה חבר סוד ואיש אמונם  וזקנתו הרבנית הצדקנית מרת שרה נחמה רבינרזון נ"ע, שהייתה אשת חבר להגה"ק רבי יצחק אייזיק יו"ט רבינרזון מגדולי חסידיו של רבי יצחק מוורקי והיה נודע כגאון עולם ובעל רוח הקודש, ואימו של  רבי יעקב דוד מראדומסק, שיום פטירתה חל בדיוק ביום שבו נדרס וניצל נכדה הגדול הצדיק הירושלמי רבי נח גד ויינטרוב זצוק"ל.

מרת שרה נחמה ז"ל היתה בת הר' ר' קלונימוס קלמן בדקי מוורשא נכדת  הגאון הצדיק רבי  לייביש זצק"ל אב"ד דק"ק באדקי זי"ע שהיה אח אחד מארבעה אחים גאונים וצדיקים אשר שמם נתפרסם בעולם בשם ארבע חיות הקודש.

וכך כותב רבי נח גד על החלמתו "אך ב"ה יסור יסרני י-ה ולמות לא נתנני, ונצלתי בזכות הצדקת הזאת שזכותה מרחפת על בניה עד סוף כל הדורות. מי יוכל לתאר הפלגת צדקתה, מי יוכל לתנות עוצם קדושתה וחסידותה ורק זכותה עמדה לי להינצל ממות בטוח.

רבי נח גד וינטראוב  לזכר הנס הגדול שקרה לו ביום פטירת זקנתו הצדקנית מרת שרה נחמה, ביקש מכל בני משפחתו באותם הימים תוך כדי שמדגיש שבקשה זו חלה גם על זרעם אחריהם לציין את היום הגדול להלל ולשבח להשם יתברך על הנס הגדול. "ואתם אחי ואחיותי וכל זרעם אני מבקש מכם שבכל שנה ביום שמונה באלול זכרו נא את הצדקת הזאת לתת צדקה לעלוי נשמתה וללמוד עבורה כי גם בחיים חיותה שנת תרנ"ד הצילה בתפילתה הטהורה את כ"ק אבינו זצלה"ה [כשהיה מגיפת הכולי-רע והתפללה בעדו] וזכותה תעמוד לנו ולכל זרעה עד לדור אחרון.

"וגם הנס הגדול שעשה לי השם יתברך ביום הזה זכרו בשמחה ובאהבה, כיאות לאח לשמוח בשמחת אחיו ולהלל ולשבח להשם יתברך ויתעלה על טובתו וניסו.

"וכן אם יעזור לי ה' בבנים זכרים ובדורות ישרים אבקש מכולם לעשות את היום הזה יום אורה זו תורה ושמחה ועבוד את ה' וטוב לב משתה תמיד.

ואכן כשהדפיס רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל את הספר בניין הדביר הקדיש את ההקדמה לתאר את הנס הגדול שקרה עימו בצאתו מבית הדפוס. ובשער הספר כתב על עצמו "הצעיר תולעת יעקב השבור ורצוץ ופורש כפיו השמימה לראות בהרמת קרן ישראל וטוב ירושלים"

מי הייתה הצדקת הגדולה הזאת שביום פטירתה הצילה את נכדה הגדול הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב, הנה מספר סיפורים כפי שסיפר נכדה הרנ"ג ויינטראוב מזה נלמד על כח וגודל  צדקותה

כל העם געה בבכיה, והוסיפו לו משמיים שלושים שנה

בשנת תרנ"ד שהיה אאמו"ר זצ"ל [הרה"ק רבי יעקב דוד מרדמוסק זי"ע], גר בראווא ואז היה ה"חולי  רע"  ר"ל ומי שנחלה ולקחו אותו לבית החולים תיכף היו מובילים אותו רחמנא ליצלן  מצד השני לבית החיים…

וגם אבי ז"ל היה בין החולים, והיה נס בתוך נס שלא לקחו אותו לבית החולים  כי כל באיה לא ישובון.

והודיעו זאת לאימו מרת שרה נחמה ע"ה ותכף באה וכמעט שהיה הרגעים האחרונים של אבי ז"ל, והיה הבית מלא מפה אל פה מאנשים.

ויהי אך דרכה רגלה על מפתן הבית וראתה את המצב אצל בנה יחידה, מיד הרימה קולה בבכי ואמרה "ריבונו של עולם ארבעה עשר בנים נתת לי ולקחת את כולם חזרה בחיי. בני זה [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק זי"ע] הוא הבכור ולא הרהרתי ח"ו אחר מידת דינך האמת, וכמה צרות היו לי עד שגדלתיו כי עד ז' שנים הוכרחתי לישא אותו על ידי, ועכשיו הנך רוצה לקחת ממני גם את השריד האחרון הזה".

מיד געו כל העם בבכיה אשר אי אפשר לתאר זאת על הגליון. ותיכף באותו רגע  ניכר מעט הטבה בבריאותו הולך והוטב עד שב"ה הוטב לו לגמרי והוסיפו לו משמיים שלושים שנה עד שנפטר בתרפ"ד שישי בפסח.

 וי לי שאתה מבטל מתורה ותפילה

אמי זקנתי הצדקת מרת שרה נחמה [אמו של הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק] ע"ה נפטרה ח' אלול תרס"ה שתי שעות קודם השבת ועוד באה אל מנוחתה לפני שבת קודש.

זוכר אני אשר יום קודם פטירתה והיא שוכבת על משכבה כמעט בלי דיבור והייתה שומעת זקנתי הצדקת ע"ה את קול פסיעת אאמו"ר זצ"ל הולך אנה ואנה בבית, כי כמעט בכל רגע היינו חושבים שהיא גוועת. ואמרה אל אבי "יעקב וי לי שהנני רואה אותך שאתה מבטל מתורה ותפילה".

הרחיבי מקום אהלך בדרך נס

מרת שרה נחמה נפטרה בראדמסק ביום שישי  ח' אלול שנת תרס"ה. ואבי זצק"ל שהיה אז באבלות ומבולבל על פטירת אמו [שנפטרה שתי שעות קודם השבת ונקברה בסמוך לשבת] ולכן המשמש שהיה עם הארץ ולא ידע הבדלה, נתן לה קבורה אצל אשה אחת, ואבי שהיה אז מבולבל לא ידע אז לשאול כלום אבל כשבא מעט לדעתו היה לו צער גדול מן המעשה הזאת שלא ידעו להעריך את ערכה ונתנו לה קבר לא אצל חשובות והיה לו צער גדול מזה.

אבל אחר ימי האבל כשיצא על בית החיים ראה אשר הקבר של זקנתי נתרחק ויש בין זה הקבר לזה עוד קבר אחד ונתקרר דעתו של כ"ק אאמו"ר ז"ל.

נתתי לה כוס מלא מעות ונתנה הכל לצדקה

מספר נכדה הצדיק רבי נח גד ויינטראוב:  צדקת פזרונה של זקנתי הצדקנית מרת שרה נחמה ע"ה [אמו של הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק]  היה להפליא עד מאד שכל מה שהרויחה נתנה לעניים.

שנה וחצי קודם פטירתה קבלה דחיפה מעגלה ברגלה, ולא היתה יכולה להרויח כלום, והוכרחה לבוא להתגורר אצל בנה אאמו"ר [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק זי"ע]  וישבה על מקום כי לא יכלה ללכת ברגלה.

הייתי אז כבן חמש עשרה שנים ונתתי לה כוס מלא מעות. ורק דרך על מפתן הבית עני, עמדה בעצמה בכל כוחה וקראה להעני ונתנה לו את כל המעות, כי כח פזרונה אי אפשר לתאר.

ומאז שנת תרצ"ד לפני 87 שנים משפחת וינטרוב המורחבת מציינת את היום הגדול הזה כיום מיוחד של לימוד לע"נ ונס ההצלה של נכדה הגדול רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל.

השנה נמצא באורח פלא תעודת הפטירה המקורית של הצדקנית מרת שרה נחמה רבינרזון על ידי אחד מצאצאיה החוקר החסידי הנודע הרב ישראל ברלינר שליט"א ותודתנו שהואיל לתת לפרסם תעודת פטירה זו.