שלשה תלמידים מובחרים ומופלגים היו מסתופפים בהיכלו של אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע, שהיו נקראים בפי רבם הנערץ והנקדש בכינוי החביב 'די דריי דוד'ס' (שלשת הדווידים). בספר 'שבחי הבעש"ט' מובא שהבעש"ט היה יוצא למסעותיו עם שלשת תלמידיו החשובים האלו: הרה"ק רבי דוד לייקעס זי"ע, הרה"ק רבי דוד ממיקולייב זי"ע והרה"ק רבי דוד פירקיס זי"ע.
נוראות מסופר על שגב קדושתו הרוממה של הרה"ק רבי דוד ממיקולייב זי"ע, וכפי שהרה"ק ה'יושר דברי אמת' זי"ע מזאבריז כותב בספרו: "הייתי משובתי שבת אצל מחותני הרה"ק רבי זאב וואלף מטשארני-אוסטרהא זי"ע ושם היה רבי דוד ממקולייב, ראיתי פניו כראות פני אלוקים". מפורסמת משמו האמרה הנוקבת שהיה חוזר ואומר תמיד: "כשאני חוזר מיריד בן יומו, שואלים אותי בניי: 'מה הבאת?', אולם כשאשוב מיריד חיי, ישאלוני: 'מה הבאת?' – ומה אענה?!"…
משך שנים רבות התחקה יו"ר אגודת 'אהלי צדיקים' הרב ישראל מאיר גבאי שליט"א אחרי עקבות מצבותיהם של שלשת תלמידי הבעש"ט הק' אלו, עד שמצא את מיקומם של שני הצדיקים, רבי דוד לייקעס – בעיירה באר במחוז ויניצה (שם צריכים עדיין לפעול רבות אצל השכנים שלא יפריעו את הקמת המצבה והאוהל המתוכננים), ורבי דוד פירקיס – בעיירה פולנאה (בבית החיים החדש), אולם את מקום קבורתו של רבי דוד ממיקולייב לא הצליחו למצוא, כי לא נמצאה גם עיירה בשם הזה משך כל השנים, מלבד עיירה סמוכה לעיר לבוב שהשם שלה דומה קצת למיקולייב, אבל עדיין היה נראה מוזר ודחוק להסיק כי תלמיד הבעש"ט הק' שהתגורר לכאורה בסמוך למעזיבוז, ירחיק נדוד עד לבוב, מה שלא היה מקובל ונפוץ כל-כך באותם ימים.
מספר הרב ישראל מאיר גבאי דברים כהווייתם: "לפני כמה חודשים התחלנו לפעול נמרצות כדי להעמיד קברי אחים בכמה מקומות במחוז חמלניצקי, ושם גיליתי תוך כדי המלאכה שיש באזור עיירה בשם מיקולייב והיא ממש סמוכה למעזיבוז. בנוסף לכך ראיתי וקראתי באחד הספרים, שהרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע היה מגיע לבקר במיקולייב בכל שנה, כי היא היתה סמוכה לעיר מגוריו ומקום רבנותו במעזיבוז. מכאן הגעתי להבנה שככל הנראה תלמיד הבעש"ט הק', הרה"ק רבי דוד ממיקולייב זי"ע, טמון בבית הקברות בעיירה זו, אלא שלמרבה הצער והחרפה כבר אין שום זכר לבית הקברות שנחרש כולו בצוק העתים, במסגרת תקופת השלטון הקומוניסטי באוקראינה".
עוד מציין הרב ישראל מאיר גבאי: "אחרי שהתחלנו להיכנס לעובי הקורה, לקראת העמדת מצבת זיכרון לקברי האחים במיקולייב, בשיתוף 'מרכז רבני אירופה' עם ידידי המנכ"ל הרב אריה גולדברג שליט"א, גילינו במסמכי העיירה שהיו כאן שני בתי קברות, אחד עתיק יותר והשני נחשב לחדש יותר. זוהי הוכחה ברורה שמיקולייב היתה עיירה גדולה עם עשרות רבות או מאות רבות של יהודים, כמו בכל העיירות הגדולות שהוקמו בהן שני בתי קברות יהודיים כי לא היה מספיק מקום בבית קברות אחד.
"יצוין כי בשני המתחמים אין שום זכר לבית הקברות, לאחר שהנכרים המקומיים עקרו את כל המצבות וחרשו את השטח לגמרי, אולם כיום זכינו להעמיד שם ושארית בארץ למאות יהודי העיירה בשני בתי הקברות עם הקמת מצבות הזיכרון, ובפרט להנציח את זכרו של הרה"ק רבי דוד ממיקולייב זי"ע אשר קרוב לוודאי טמון בבית קברות זה".
הרה"ק רבי דוד ממיקולייב זי"ע הסתלק לבית עולמו ביום כ"ה שבט תק"ס, כאשר בחלוף למעלה ממאתיים ועשרים שנה מיום הסתלקותו, זכה אותו צדיק וקדוש שתהיה אבן מצבה וגלעד לזכרו הטהור בקרב שלומי אמוני עם סגולה. יודע ד' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה.
מצבת הזיכרון על קברי האחים במיקולייב נעשתה במסגרת שיתוף הפעולה בין 'מרכז רבני אירופה' לבין 'אגודת אהלי צדיקים', כאשר מוקמים בשנים אחרונות עשרות קברי אחים ליהודי השואה הי"ד, כמו בעיירות סאדיגורה, רובנו, ז'יטומיר, טרנופול ועוד, ולאחרונה אף הוקם גם במיקולייב. הרב אריה גולדברג מנכ"ל 'מרכז רבני אירופה' מוסר, כי המיזם ימשיך ויתרחב אף למדינות נוספות בע"ה, כאשר 'מרכז רבני אירופה' ישיג את המימון הנדרש ואגודת 'אהלי צדיקים' תאתר ותסדר גם את האישורים הנדרשים והבניה בכל המקומות הרצויים.
למה אין גדר לשטח בית החיים ?