"אני במשרד האוצר עד 2020!"
איזה משפט יפה, יומרני. איזה משפט מלא יוהרה.
המשפט הזה יצא בסוף שבוע שעבר מ'פה קדשו' של יאיר לפיד, ואני מיהרתי לצרפו אל אוסף קטן ונחמד של משפטים נפלאים בדומה לו שהשמיעו בעבר כל מיני "מנהיגים" במדינת ישראל, כל אחד בתורו, כל אחד בזמנו, ובהם הם מתנבאים בביטחון מוחלט על מעמדם בעוד כך וכך שנים: "אני ראש הממשלה הבא"; "אני אנהיג את המדינה!" "העם רוצה בי!" ותמיד חלף זמן קצר והם הושלכו בבושה אל פח האשפה של ההיסטוריה קצרת הימים של מדינתנו העייפה והעצובה…
קרא עוד:
[postim]
מעניין; כלל ההכרזות הבומבסטיות הללו בעבר הושמעו בדרך כלל מפי מנהיגים בתקופה שכוכבם החל לדעוך, אם בסקרים השונים, אם סתם בדעת הקהל שכבר עמדה על "גדולתם" ואו אז החלו לטפוח לעצמם על שכמם טפיחות עידוד עצמיות מתוך אמונה אווילית שנבואות מעצם טבען מגשימות את עצמן. וכולם, אבל כולם, תוך זמן קצר טעמו את טעם האכזבה המרה כלענה, ואכן התקיימה הנבואה או יותר נכון התקיימה אימרת חז"ל שמיום שחרב בית המקדש היא ניתנה לשוטים. כי כבר כשניבאו היו אלה שוטים שכן אין בידם וביכולתם אפילו פרמטר אחד שיכול להצדיק את זה שאכן כך ייראו פני הדברים בשנים הבאות.
ועתה הצטרף לנבואת השוטים חבר חדש.
♦ ♦ ♦
הוא, שהילת הבראשית שלו כבר חלפה, שריקי כהן מהאגדות שלו עדיין לא קנתה דירות לילדיה ועל פי דוקטרינת לפיד כבר התייאשה השנה מלנסוע לחו"ל, הוא ש'השנאוצרים' שלו עודם רטובים, כבר ב"ה יורד בסקרים ובדעת הקהל. וכפי שדיווח לי יהודי מבין באי הכנסת הוא מבחין כיצד קטן והולך שובל המעריצים שדידו אחריו בכל פעם כשהופיע האיש במסדרונות בית השפתותיים.
והנה עכשיו באה ההכרזה שלו: "אהיה באוצר עד 2020". מעניין שהבחור שכח שרק לפני עידן קצר הכריז קבל עם ועולם שבתאריך הנקוב הוא יהיה, לא פחות ולא יותר כי אם ראש ממשלה. מרגש שהוא מצטנע כעת ומסתפק בתיק האוצר.
♦ ♦ ♦
תוך כדי קריאת ההתפעלות שלי מן ההכרזה הנפלאה והנועזת שלו, אני נזכר במספר פגישות שהיו לנו, מספר אישי ציבור חרדים, עם קבוצה של חברי הכנסת של סיעת שינוי זיו"א (זכותה יגון ואנחה) בימי גדולתה בהנהגת אביו טומי. הללו ביקשו להיפגש עם מספר נציגים לא רשמיים מהציבור החרדי, פגישה דיסקרטית שלא לפרסום, פגישה לצורך הבהרת עמדות, כדי לבחון אם למרות המחלוקת התהומית ניתן למצוא גשרי הבנה מסוימים בין האויבים.
הפגישות היו מרתקות. ולא כאן המקום ולא זהו הרגע הראוי לחזור על הדברים המפתיעים ששמענו מפי נציגים של ציבור אשר לכאורה היה חפץ לראות עד כלות ברעתנו. כל דבר בעתו.
אולם, יאיר לפיד בדברי הרהב שלו בכלל ובאמירה האחרונה שלו בפרט, הזכיר לי את דבריהם המתנשאים שהשמיעו באזננו אי שם באחד מחדרי המלון הירושלמי: "כדאי לכם החרדים לחפש דרך כיצד להסתדר איתנו. כי בבחירות הבאות אנחנו כבר נהיה שלושים חברי כנסת אולי אפילו ניהפך לסיעת הרוב, ואז יהיה הרבה יותר קשה להסתדר איתנו".
את האמת? בלבנו פנימה אכן חששנו מפני התפתחות זו. הצלחתה המטאורית של תנועת שינוי הניחה את היסוד לאפשרות מסוכנת זו, ושאנו נצטרך לרדת למחתרת במדינת היהודים.
והנה בפועל מה קרה? "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". האיש ותנועתו נעלמו כאילו לא היו בכלל. נשא אותם הרוח.
אנשי הרכילות בעיתונות יודעים לספר שלפיד גו'ניור הקדיש זמן ומחשבה מרובה ללמוד היכן טעה אביו כדי לא לחזור על שגיאותיו. בחור חכם. אבל לא מספיק חכם.
♦ ♦ ♦
הרמח"ל ב"דעת תבונות" מלמד אותנו ש"רצונו של הקב"ה נעשה על כל פנים". והוא מביא שם דוגמאות כיצד הקב"ה משתמש במעשי אדם עצמם כדי להגשים את תכניותיו ב"ה ההיפך מכוונת עושיהם. אם, בפרשת השבוע, בני יעקב מוכרים את יוסף למצרים כדי לבטל את חלומות המלכות שלו, הרי הם בעצם הצעידו אותו בסופו של דבר אל כס המלכות. אם הנביא שמואל מוסר לשאול שהקב"ה העביר את המלכות ממנו ומסרה לאחר, לדוד, הרי דווקא שאול במטרה להרחיק את דוד מן המלוכה גורם שהעם יכירו מקרוב את הרועה הדחוי מבית לחם. וכך הלאה. כך שלענייננו לא יועיל לו ליאיר להימנע מלחזור על טעויות אביו, כי לפתח יהירותו ורוע לבבו רובצת הטעות הפרטית שלו שתגזור את גזר דינו הפוליטי.
מתי זה יקרה? אני לא יודע. אני לא שוטה על כן אני לא "נביא". כך היה מעולם וכך יהיה גם בעתיד. ואם הוא לא מאמין לי – שיקרא את ספרה של ברברה טוכמן: מצעד האיוולת.
מה שכן, באותו יום אזכר במשפט שלו: אהיה באוצר בשנת 2020".
מחזק מאד! תודה רבה