אבל כבד בחצר הקודש לעלוב, עם היוודע הבשורה המרה על לכתו בטרם עת של הרה"ח ר' שמואל פילמר, מנכבדי הקהילה וחשוביה, והוא כבן חמישים בלבד. ר' שמואל נפטר בשבת קודש לאחר שהתמרק בייסורים קשים ומרים במחלה קשה ממנה סבל. הלווייתו תיערך הערב מביתו לבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
קרא עוד:
[postim]
הרב פילמר ז"ל גדל והתחנך על דרכי התורה והיראה, בבית הוריו שיבלחט"א הרב אהרן ומרת חנה בירושלים. היה ידוע כאדם ישר דרך, שפיו וליבו שווים, נוח לשמים ונוח לבריות. בצעירותו התקרב לכ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זיע"א. במשך השנים היה דבוק בלו"נ לרבותיו הקדושים מלעלוב זיע"א, ולהבדיל בין חיים לחיים לכ"ק האדמו"ר מלעלוב שליט"א.
בהגיעו לפרק 'האיש מקדש' נשא לאשה את רעייתו תבלחט"א בת הרב מיכאל אפשטיין ז"ל. ובנה את ביתו לשם ולתפארת. התגורר ברח' גני גד בבני ברק, סמוך ונראה לבית מדרשם של אדמור"י לעלוב זיע"א.
במשך שנים רבות שימש כמנהלה של ישיבת חברון המפורסמת, בשכונת גבעת מרדכי בירושלים, והתחבב על כל רבני הישיבה ותלמידיה. מאוחר יותר עבר לנהל את ישיבת רבינו חיים עוזר בבני ברק, ולאחר שחלה בסרטן הריאות רח"ל, אזר כוחות והקים בשארית כוחותיו את ישיבת זכור לאברהם בבני ברק.
חביריו ומכריו מספרים כי היה אדם נעים הליכות, שתמיד היה משרה על סובביו אווירה של שמחה וביטחון. שימש משען ומשענה לשבורי לב ותשושי נפש, אשר תמיד מצאו אצלו פינה חמה. ליבו היה שופע חמלה ללא הרף, ותמיד התאמץ מעל לכוחותיו כדי לסייע לזולתו.
לפני שנים אחדות התבשר על ידי הרופאים כי המחלה הארורה מקננת בגופו, וכי רבים הם הסיכויים כי זהו חוליו האחרון אשר יכניע את גופו. למרות מצבו שהלך והחמיר, וחרף הטיפולים הקשים ומתישים שעבר, נשאר איתן באמונותו ובמידותיו, והיה שופע שמחה וחיזוק. רבים מחבריו אשר ביקרו אותו בימי חוליו סיפרו כי באו לחזקו ולסעדו, אך יצאו מחוזקים בעצמם.
"ר' שמואל היה אדם מיוחד במינו" מספר אחד מידידיו הקרובים. "תמיד יכולת לפנות אליו כדי עזרה, או סתם להשיח את הלב. הוא היה חבר נאמן ומסור, ואב יוצא דופן לילדיו, בהם השקיע את כל כוחותיו בסבלנות אין קץ ובאחריות יוצאת דופן".
השאיר אחריו בנים ונכדים ההולכים בדרך התורה והחסידות, ומאות ידידים כאובים ואבלים. מסע ההלוויה תצא הערב בשעה 22:00 מביתו ברחוב גני גד ותעבור דרך בית המדרש הגדול דחסידי לעלוב ברחוב השומר 20 לעבר בית החיים סגולה בפתח תקווה.
ת.נ.צ.ב.ה.
היה אדם נפלא תמיד מחייך עצוב מאוד
כתבתם כי לפני שנים אחדות התבשר על ידי הרופאים כי המחלה הארורה מקננת בגופו, וכי רבים הם הסיכויים כי זהו חוליו האחרון אשר יכניע את גופו……
רופאיו לא בישרוהו.. אלא פשוט "הודיעוהו"… (אין בשורה רעה, כטעות רבים, כולל בקטע הראשון ב"המודיע" מיום ה' האחרון ["בשורה קשה"]. בלשון-הקדש אומרים "שמועה רעה", ל"ע).
כן צ"ל "רבים הם הסיכונים" ולא הסיכויים (סיכויים הם תקווה לטוב ולא לרע, ח"ו), או פשוט כי זה עלול להיות או עשוי להיות חליו האחרון…
קצת "לשון-הקדש" פשוטה בבקשה… וכמובן, בשורות טובות לנו ולכל ישראל.