המקור שסוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה – שרבי יוסי אמר שמעולם לא ירדה שכינה משמים לארץ, ואעפ"כ מצינו שהקב"ה דיבר אל משה מעל הכפורת שהייתה גבוהה י' טפחים, הרי שלמעלה מעשרה נפסקת רשות, [כך סברה הגמרא בתחילה. ובמסקנא להלן ע"ב המקור הוא מגובה כנפי הכרובים, או מהלכה למשה מסיני].
מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה טפחים, ולא עלו משה ואליהו למעלה מעשרה למרום, שנאמר 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'.
המקור שגובה הכפורת טפח:
א. למדים ממסגרת השולחן למ"ד למטה הייתה, והייתה חלק מהכלי שדף השולחן מונח עליה, והיא הייתה 'טפח', ולמדים מפחות שבכלים – שתפסת מרובה לא תפסת. ואין למדים מ'זר' שהיה משהו, שאינו כלי אלא תיקון והכשר כלי. ולא מ'ציץ' שהיה גובהו ב' אצבעות, שאינו כלי אלא תכשיט.
ב. למדים ממסגרת השולחן גם למ"ד למעלה הייתה, ולא מ'זר' ו'ציץ' – שלמדים דבר שהתורה נתנה בו שיעור (כפורת, שנתנה תורה מידת אורכה ורחבה), ממסגרת השולחן שנתנה בו התורה שיעור.
ג. שנאמר 'על פני הכפורת', ולמדים גזירה שוה מ'פני' יצחק שתהא הכפורת גבוהה כגודל פני אדם, ואין פני אדם פחותים מטפח.
ד. למדים מ'פני' הכרובים שהם טפח.
פני הכרובים היו כפני תינוקות, והכרובים שראה יחזקאל במראה הנבואה – אחד כפני קטן ואחד כפני גדול.
כנפי הכרובים היו פרושים בגובה שליש מגובה של בית המקדש, שגובה בית המקדש היה ל' אמה וגובה הכרובים היה י' אמות, ולמדו משם שגם במשכן היה גובה הכרובים שליש הבית – כ' טפחים (י' טפחים כרובים וי' טפחים ארון), שגובה המשכן היה י' אמות – ס' טפחים.
סוכה שהסכך תוך עשרה טפחים פסולה, הגם שהסוכה עם הסכך גבוהה עשרה, שלמדים ממשכן שנאמר בו 'והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת' – והיו כנפיהם פרושים י' טפחים למעלה מראשיהם, שהיה חלל י' מעל הכפורת, והתורה קראה לפרישת הכנפיים – סכך.
כל האמות שבמשכן – לר' מאיר של ו' טפחים, לרבי יהודה – אמה של בנין ו' טפחים, ושל כלים ה' טפחים, ולפי דבריו הארון והכפורת היו גבוהים ח' וחצי טפחים, וכנפי הכרובים שהיו גבוהים עד שליש גובה המשכן היו גבוהים י"א וחצי טפחים ממעל הכפורת.
לרבי יהודה שיעור סוכה י' טפחים – הלכה למשה מסיני, שאינו יכול ללמוד מכנפי הכרובים, שלשיטתו היו פרושים בגובה י"א וחצי טפחים.
צפו בשיעור באידיש
האזינו לשיעור בעברית
