דף ט' ע"א
סוכה ישנה – שעשאה ל' יום קודם החג, ולא פירש שהיא לשם חג – לבית שמאי פסולה, שסובר שצריך לעשות הסוכה לשמה, וזו נעשית סתמא, אך אם עשאה לשם חג אפילו מתחילת השנה כשרה. ולבית הלל אין צריך לעשות הסוכה לשם חג.
טעם מחלוקת ב"ש וב"ה – שנאמר 'חג הסוכות תעשה לך', ב"ש דרשו – סוכה תעשה לשם חג, ולב"ה מלמד הכתוב שאם לא עשה סוכה קודם החג עושה בחולו של מועד, ולב"ש אין עושים סוכה בחולו של מועד וכדעת רבי אליעזר.
"חג הסוכות שבעת ימים לה'" – כשם שחל שם שמים על החגיגה לאוסרה עד לאחר הקטרתה, כך שם שמים חל על הסוכה – שעצי הסוכה אסורים כל שבעה.
'גדילים תעשה לך' – לשם חובך, שעשיית הציצית תהא לשמה, ולכן אם עשה הציצית מחוטים שנשארו מהבגד – פסולה, שלא נתלו בבגד לשם מצות ציצית, ולשמואל צריך גם טויה לשמה.
סוכה גזולה – פסולה, שנאמר 'חג הסוכות תעשה לך' – משלך.
ציצית גזולה – 'פסול', שנאמר 'ועשו להם' – משלהם.
דף ט' ע"ב
סוכה תחת האילן, או סוכה על גבי סוכה – התחתונה פסולה, שנאמר 'בסכת תשבו' (ואפשר לקראו בלשון יחיד), ולא בסוכה תחת הסוכה, ולא תחת האילן, ולא בתוך הבית.
אילן שעל הסוכה שחמתו מרובה מצילתו – יכול להשפיל הענפים לתוך הסכך, ואם הסכך יותר מענפי האילן – המחובר בטל ברוב וכשרה, ואין גוזרים אטו לא השפיל.
סוכה עליונה שצילתה מרובה מחמתה והיא תוך עשרים, אם תחתונה חמתה מרובה מצילתה – שניהן מתכשרות בסכך העליון.
ואם גם התחתונה צילתה מרובה מחברתה – העליונה כשרה, אבל התחתונה פסולה, משום שהיא סוכה ע"ג סוכה.
שתי הסוכות צילתן מרובה מחמתן, והעליונה למעלה מכ' – שניהן פסולות.
סוכה עליונה בתוך כ' וחמתה מרובה מצילתה, ותחתונה צילתה מרובה מחמתה – עליונה פסולה ותחתונה כשרה, ואין גוזרים אטו סוכה עליונה למעלה מכ', שאז פסול משום צירוף סכך עליונה הפסול – מחמת שהוא למעלה מכ'.
צפו בשיעור באידיש
צפו בשיעור בעברית
