החברותא שלך בדף היומי • סוכה דף יא • ליום וערש"ק פרשת כי תשא

דף י"א ע"א
כילת חתנים – כיון שאין לה גג וגם אינה קבועה – מותר לישן בה בסוכה אע"פ שגבוהה י'.

לרבה בר רב הונא הלכה כרבי יהודה שמותר לישן תחת המיטה בסוכה, והוא הדין שמותר לישן בכילה אע"פ שגבוהה י' ויש לה גג (דלא כמתבאר בדף י':), משום שסובר שאין אהל עראי מבטל אהל קבוע, (ואין טעם היתרו ב'תחת המיטה' משום שאינה אהל כלל, שעשויה לשכב עליה, משא"כ כילה העשויה לתוכה כאהל).

הדלה על הסוכה – גפן, ודלעת, וקיסוס, וסיכך על גבם – פסולה, שאין מסככים במחובר, שנאמר 'באספך מגרנך ומיקבך' – פסולת גורן ויקב. אבל אם רוב הסכך אינו מחובר – כשרה (אם חבטם, שנתבטל המיעוט הפסול ברוב הכשר, כדלעיל ט':).

סכך מחובר שקצצו אחר שסכך בו – לשמואל צריך להגביה כל אחד לבדו ולהניחו, שאם לא – פסול משום 'חג הסוכות תעשה' – שבשעת עשיה יהא ראוי לסוכה, ולא מן העשוי בפסול. לרב הונא בשם רב – אין צריך לנענע, שאין כאן פסול דתעשה ולא מן העשוי, שקציצתו זו עשייתו, ועשייתו נגמרה בהכשר, והיינו באופן שניכרת העשייה – שמרוחקים קצת ראשיהם מהאילן.

תלה חוט אחד של ציצית בבגד כפול ד' וקשרו ואח"כ פסקו ונעשו ח' ציציות – לשמואל פסול משום תעשה ולא מן העשוי, ולרב כשר שקציצתו זו עשייתו. וכן אם הטיל ד' ציצית בשתי קרנות כאחת וקשרם, ואחר כך פסקם, אבל אם פסקם קודם הקשירה – לכו"ע כשר, ואין צריך שיהא כנף אחד ולא שנים בשעה שתולה בו החוטים.

דף י"א ע"ב
אגד הלולב ומיניו ואח"כ מיעט ענבי ההדס, לר"ש בן יהוצדק פסול ולחכמים כשר. וטעמם: א. לכו"ע לולב צריך אגד, ולמדים לולב מסוכה בבנין אב שיש בו פסול 'תעשה ולא מן העשוי', ונחלקו במחלוקת אמוראים הנ"ל לגבי סוכה, אם לקיטתם זו עשייתם. ב. לכו"ע בסוכה אין אומרים קציצתם זו היא עשייתם (כשמואל), ונחלקו אם למדים לולב מסוכה שיש פסול 'תעשה ולא מן העשוי'. ג. נחלקו במחלוקת רבי יהודה וחכמים אם לולב צריך אגד.

לולב שאין ב' מיניו אגודים עמו יחד – לרבי יהודה פסול, שלמד לקיחה לקיחה מאגודת אזוב. לחכמים כשר, שלא קיבלו גזירה שוה זו מרבם, אך יש לאגדו לכתחילה משום 'זה אלי ואנוהו' – התנאה לפניו במצוות.

'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' – לרבי אליעזר ענני הכבוד היו, לרבי עקיבא סוכות ממש עשו להם.

המקור שסכך צריך להיות מדבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ:
לריש לקיש – שנאמר 'ואד יעלה מן הארץ' הרי שעננים גידולי קרקע הם, ואינם מקבלים טומאה (שלא נאמרה טומאה אלא בכלים אוכלים משקים ואדם), וסוכה למדים מעננים, שהרי נעשית זכר לענני כבוד.
לרב דימי בשם רבי יוחנן – שנאמר 'חג הסוכות תעשה לך', הוקשה סוכה לחג – חגיגה, ובהמה אינה מקבלת טומאה וגידולה מן הארץ.
לרבין בשם רבי יוחנן – שנאמר 'באספך מגרנך ומיקבך' – פסולת גורן ויקב שאתה אוסף, ולא האוכל עצמו.
לרב חסדא – מהפסוק 'צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ אבות', הדס שוטה לסוכה, ועץ עבות לנטילת לולב.

צפו בשיעור באידיש

צפו בשיעור בעברית

להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת [email protected]
והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!