הגרש"א שטרן על ייקור דגי הקרפיון: "דעת הפוסקים שיש לעצור את הפקעת השערים"

בעקבות העלאת מחירי דגי הקרפיון לקראת הפסח עד כדי הפקעת שערו, כתב הגרש"א שטרן שליט"א, רב מערב בני ברק וחבר בבית הדין של מרן בעל 'שבט הלוי' שליט"א, בירור הלכה בו הוא מתייחס להפקעת המחירים וקובע ברורות בהסתמך על דברי גדולי הפוסקים כי "דעת כל הפוסקים היא שיש לעצור את הפקעת השערים ועליית המחירים בצורה בלתי הוגנת".

התחקיר נערך ע"י כתב 'המודיע' ישראל הרשקוביץ ובסיומו הוא פנה אל הגאון שליט"א לקבלת דעת התורה בעניין. בתחקיר הוא מגלה כי מחירי דגי הקרפיון האמיר בחודשים האחרונים בצורה משמעותית. הפרשי המחירים ניכרים בהשוואה לשנה שעברה אז שילמנו על ק"ג טחון כ-60 ₪ לעומת כ-85 ₪ במחירו העכשווי, על ק"ג קרפיון שלם תשלמו 37-40 ₪, 30% יותר מבשנה שעברה אז עמד מחירו על כ-28 ₪.

כפי המתברר, הנקודה החמורה היא שמדובר בהתייקרות לשם ריווח, שלא כמו בדגי הסלמון המיובאים אשר ביחס אליהם ניתן לטעון ולתלות את ההתייקרות [בכ-20%] בעלויות ייבוא או בשינויים בשער הדולר, על דגי בריכות מתוצרת הארץ אין כל הסבר בעל הצדקה.

מי העלה את המחיר?

מי שעומדים בחזית אל מול טרוניית הלקוחות הם בעלי חנויות הדגים, אם כי לטענתם הגורם לייקור הוא המחירון של ארגון מגדלי הדגים. הארגון מייצג את בעלי הבריכות, מדובר בגוף רב עוצמה שבדומה לגופים המקבילים (המועצה לענף הלול, ארגון הרפתנים) הוא מצליח לייצג את חבריו נאמנה כשהביטוי העיקרי להצלחה נמדד בבלימת ההקלות שמנסים לקדם היבואנים המבקשים לייבא דגים מחו"ל – מה שישפיע על צריכת התוצרת המקומית (ההצלחה האחרונה, בינתיים, היתה עצירת ההקלות שלהם זכו עד לא מכבר יבואני ה'מושט המפולפל').

אך מתברר שגם בארגון מגדלי הדגים עומדים חסרי אונים מול עליית המחירים, שגם שם סבורים שאין לה כל הצדקה. וכן, גם הם מצהירים ש"גם אם היו נזקי קרה, הם לא אמורים להביא לייקור בהיקף כה נרחב".

הנה תגובתו של מזכיר ארגון מגדלי הדגים, יוסי עייש:
"מגדלי הדגים הם החוליה החלשה בשרשרת הערך. פערי התיווך במוצרים חקלאיים ובדגים בפרט גבוהים מאד. לדוגמה, אשתקד בשל גידול בכמויות ירד המחיר שהמגדל קיבל עבור דגי אמנון מ – 13 ₪ לק"ג ל -8 ₪. אך הצרכן כמעט ולא נהנה מההוזלה ועיקר הרווח נותר בידי הסוחרים וגורמי הביניים.
"השנה, נזקי הקרה שפגעו בקרפיון וכן פחת מוגבר הורידו את כמות דגי הקרפיון בשוק בכ-30%. תקופת הגידול הארוכה של הקרפיון נמשכת שנה וחצי ולכן לא ניתן להדביק את הפיגור בבת אחת. כדי למנוע מחסור בקרפיון לפסח החליטו המשווקים להעלות מחירים. העלאה נועדה להקטין את הביקוש בשבועות שלפני הפסח, ולהשאיר כמות מספקת של דגים לחג עצמו.
"עם זאת, אנו המגדלים, מתוך אחריות כלפי הצרכן, חושבים שהעלאה של 10%-12% בלבד, היתה מספיקה כדי לאפשר אספקה סדירה של קרפיון לחג. אך אנו רק יכולים להמליץ לחברות השיווק ולסוחרים על מחירים הוגנים ולא מעבר לכך. אין לנו שליטה על מחירי החנויות שכנראה מנצלות מצב זה להעלאת מחירים מעבר לנדרש. אנו מצידנו נעשה כל מאמץ כדי לעמוד באספקת הדגים לחג ואחר כך לסגור את המחסור שנוצר בחודשיים האחרונים. לאחר החג, כאשר שיא הביקוש לקרפיון יירד, המחירים יחזרו ככל הנראה לרמתם הרגילה".

חשוב לציין כי ישנו עוד גורם האחראי על שוק הדגים, אם כי הפעם לא נשמע קולו. מדובר במשרד החקלאות שבתוקף תפקידו אמור להתייחס למחירי הדגים, אך הפעם הוא מעדיף "לשבת על הגדר". הנה תגובת המשרד בעקבות פניית 'המודיע' באשר למחירי הדגים הגבוהים:
"שוק הדגים הינו חופשי ואין למשרד החקלאות ופיתוח הכפר מעורבות בהתנהלות השוק לא בכמויות ולא במחירים. בעניין המחסור בדגים, המשרד פתח מכסות ייבוא ללא מכס בכדי לתת מענה למחסור בסוגי דגים מסויימים. יצויין כי המשרד כבר מספר שנים מקיים מחקרים ומיזמים בענף הדיג על מנת לשפר את ייצור הדגים לרווחת הציבור".

דעת התורה

לאחר שהובאו לידיעתו של הגאון שליט"א הנתונים המקיפים אודות מחירי הדגים, כותב הגרש"א שטרן: "בדברי רבותינו פוסקי הדורות יש התייחסות מיוחדת לנושא זה שכבר היה לעולמים, והוא נדון בארוכה בדברי נושאי כלי השו"ע באו"ח סי' רמ"ב… ודעת כל הפוסקים היא שיש לעצור את הפקעת השערים ועליית המחירים בצורה בלתי הוגנת, על ידי תקנה של חכמי וגדולי הדור לאסור קניית דגים לתקופה מסויימת, עד שישכילו כל הנוגעים בדבר להבין שעליהם לסגת מן ההעלאה הבלתי מוצדקת ולהוריד שוב את המחירים לדרגה סבירה ונאותה".

בהמשך מצטט הגרש"א שליט"א את מקור ההלכה, החל מהמשנה בכריתות שם מופיע 'מעשה שעמדו קינים בירושלים בדיני זהב' ואז הפחית רשב"ג את חיובי הקינין 'אף שהקל בכך על דבר תורה', כשמזה הסיק בעל הצמח צדק בתשובותיו לעניין ייקור הדגים #"והסכים לתקנת הקהל שלא יקנו דגים במשך חודשיים".

הלכה זו גם מופיעה בשו"ת החת"ס "שם כתב להוכיח מההיא דסוכה לד: דאמר שמואל להני דמזבני אסא אשוו זבינייכו… הרי לך שביד חכמים היא אפילו להקל בשל תורה בכדי למנוע את הייקור שאינו כראוי". באשר לכך הוא מסיק כי "בודאי שתקנה מעין זו להימנע מקניית דגים וכדומה היא תקנה ראויה ונכונה".

בסוף האגרת מופיעות אסמכתאות נוספות להלכה זו, כאשר "דעת כולם נוטה בהחלט שיש לעשות תקנה לאסור קניית דגים לזמן מסויים , משום שזו הדרך היחידה שבה ניתן לתקן את המעוות, וביטולה זו היא קיומה".