כ-50 מיליון שקלים נחסכו למשק בעקבות הארכת שעון הקיץ בחודש נוסף בשנת 2013, כך עולה מנתונים שמפרסם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. מדובר בגידול דרמטי של כ-200% בחיסכון המצטבר לחודשים מרץ-אוקטובר 2013, בהשוואה לשנת 2012, שבה הסתיים שעון הקיץ בסוף ספטמבר.
תרומתו של חודש אוקטובר לבדו לחיסכון בהוצאות האנרגיה של המשק, מסתכמת בכ-46 מיליון קוט"ש, הנאמדים בכ-27 מיליון שקלים. בסך הכל נחסכו למשק כ-86 מיליון קוט"ש במהלך החודשים מרץ-אוקטובר 2013.
ועדה לבחינת שעון הקיץ שהתכנסה בשנת 2013 בהשתתפות נציג משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, החליטה על הארכת משך שעון הקיץ בחודש נוסף – עד לסוף חודש אוקטובר. עד אז נהוג היה להפסיק את הפעלת שעון הקיץ במהלך חודש ספטמבר, או בתחילת אוקטובר לכל המאוחר.
מנכ"לית משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, אורנה הוזמן בכור: "ההחלטה להאריך את שעון הקיץ מצטרפת לפעילות ענפה של המשרד בתחום ההתייעלות האנרגטית והיא התקבלה בין היתר הודות לעבודה המקצועית שהציג המשרד בפני הוועדה לבחינת הנושא. תיקון זה מקביל את פעילות המשק לזו הנהוגה במדינות אירופה, מוביל להגדלת סך השעות שבהן המשק פועל באור יום, מצמצם את הצורך באנרגיה לצרכי תאורה מלאכותית ואקלום ומפחית פליטות גזי חממה".
בדיקת פוטנציאל החיסכון באנרגיה חשמלית כתוצאה מהפעלת שעון קיץ מבוססת על שני סקרים שנערכו במעבדה לסטטיסטיקה של הטכניון, המתייחסים לכמות האור, לטמפרטורה ולמעלות החימום והקירור בשעה נתונה. בנוסף, מודל החישוב משקלל את סוג היום בחודש (יום חול/שבת/ ערב שבת/ערב חג) ואת זמני זריחת השמש. מהסקרים עולה כי החלת שעון הקיץ יוצרת התאמה טובה יותר בין שעת ההשכמה לשעת זריחת השמש ומאפשרת ניצול טוב יותר של שעות האור. מחקרים נוספים שנעשו בארץ ובעולם מראים כי הפעלת שעון קיץ משפיעה על צריכת החשמל ומסיטה את שיא הביקוש מטה.
