חברי כנסת מהאופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על מדיניות האוצר בראשות השר לפיד, בעקבות דו"ח של בנק ישראל שהתפרסם היום והעריך כי לקראת שנת התקציב הבאה ידרשו קיצוצים משמעותיים והעלאות מיסים בשיעור של שמונה-עשר מיליארד שקלים.
יושבת ראש מרצ חברת הכנסת זהבה גלאון אמרה בתגובה כי ההתנהלות של לפיד במשרד האוצר היא פופוליסטית וחסרת אחריות, כלשונה,
וחבר הכנסת איציק שמולי מהעבודה טען כי מדיניות לפיד זהה למדיניות קודמו בתפקיד שטייניץ, ולדברי חברי הכנסת שמולי ישראל עומדת בפני תקציב קשה מאד בגלל מדיניות כלכלית לא אחראית.
קרא עוד:
[postim]
בנק ישראל פרסם תחזית לשנת התקציב הבאה, המצביעה על אפשרות של קיצוצים נרחבים והעלאות מיסים. על פי הערכות מומחי הבנק המרכזי תידרש הממשלה לנקוט צעדים בהיקף של שמונה-עשר מיליארד שקלים כדי להגיש תקציב מאוזן לשנה האזרחית הבאה.
גובהה של תקרת ההוצאות לשנת 2015 יושפע במידה ניכרת – יותר מ-4.5 מיליארדי ₪ -מההחלטה לגבי ביצוע התאמת מחירים בגין הפער בין ההתפתחות בפועל של המחירים בשנתיים האחרונות לבין זו שנחזתה בתקציב. וככלל, הוצאות הממשלה הצפויות על בסיס התוכניות שאישרה גבוהות משמעותית מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק: אם תבוצע התאמת המחירים הפער הוא כ-12 מיליארדי ₪ ואם לא תבוצע כ-7 מיליארדים.
עפ"י הדו"ח, רמת ההוצאות הצפויה בתקציב 2015 על בסיס הפעילות הקיימת, המגמות הדמוגרפיות ועלות התוכניות שאישרה הממשלה גבוהה משמעותית מתקרת ההוצאות שקובע הכלל הפיסקלי. וזאת למרות ההנחה שהדרישות התקציביות שטרם אושרו בתחומי הביטחון, החינוך, הרווחה, והבריאות לא יאושרו ללא קיצוץ מקביל בסעיפים אחרים.
הפער בין ההוצאה הצפויה לתקרה הוא כ-12 מיליארדי ₪ במידה ותבוצע התאמת המחירים (שתקטין את ההוצאה המותרת), או כ-7 מיליארדי ₪ במידה ויקבע שמבחינה חוקית אין צורך בהתאמת מחירים השנה. פער זה הוא נמוך מזה שאיתו התמודדה הממשלה בתקציב 2014-2013, אך גבוה מאשר במרבית השנים הקודמות.
יתר על כן, גם לאחר ביצוע ההתאמות יוותר פער של 6 מיליארדי ₪ נוספים בין ההוצאה הצפויה לתקרת ההוצאות ב-2016 ופער נוסף גם ב-2017. חלק מהפער נגרם בשל השינוי בכלל ההוצאה אשתקד לכלל מצמצם יותר, אך להיווצרות פערים אלה תורם גם היעדר מעקב שיטתי אחרי הפער בין עלות סך התוכניות שמאשרת הממשלה לבין תקרת ההוצאות שקובע הכלל הפיסקלי.
לדברי מומחי בנק ישראל, כדי למנוע חזרה על התהליך שהוביל לבעיה הנוכחית חשוב שהממשלה תאמץ בהקדם מערכת שתעקוב אחרי התחייבויותיה להוצאות לשנים הקרובות ותחייב התייחסות מיידית להתפתחות של חריגות מתקרת ההוצאות לשנים הבאות.
למרות זחיחותו של שר האוצר בנוגע לעמידה ביעדי הגירעון, מציינים מומחי הבנק כי חלק משמעותי מההכנסות שתרמו להפחתת הגירעון היו חד-פעמיות, ומכיוון שעל פי מרבית האומדנים פער התוצר הנוכחי בישראל הוא נמוך (המשק קרוב לתעסוקה מלאה), רמתו של הגירעון המבני היא עדיין גבוהה מכדי לאפשר ירידה מתמשכת של יחס החוב לתוצר, והיא גם גבוהה בהשוואה למדינות המפותחות האחרות.
