בבני ברק הלך לעולמו בשיבה טובה הרה"ח משה אליהו אירנשטיין ז"ל, מזקני העיר ומפרנסיה, מחשובי חסידי גור, אשר השקיע רבות משנותיו בעסקנות ציבורית לשמה, הוא נודע ברבים כראש עיריית בני ברק בין השנים תשמ"ג – תש"ן, ושוב בתשנ"ג-תשנ"ה.
נולד בד' כסלו תרפ"ז בוורשא לאביו ר' חנוך העניך אירנשטיין ולאמו מרת חנה, אביו היה מראשי הפעילים של אגודת ישראל בארץ ישראל. בהגיעו לפרקו נלקח לחתנו של ר שלמה זלמן ינקלביץ' אשר שימש כח"כ מטעם אגו"י.
את מסורת החינוך והעסקנות החל כבר בגיל צעיר עם התמנותו לחבר ההנהלה הארצית של צא"י, בהמשך מונה לרכז הנוער האגודתי בבני ברק, לאחר מכן צבר ותק מעשי רב בתפקידיו כיו"ר ארגון הפועלים בבני ברק וכסגן יו"ר הסתדרות המורים, בתפקידו זה שימש כגשר בטוח בין תביעותיהם של נציגי המורים אל מול להבדיל, גדולי ישראל זצוק"ל שעמלו על הקמת החינוך העצמאי.
נאמנותו המוחלטת לתפקידו הוליכה את שמו הישר והטוב למרחקים והביאה בהמשך למשרתו כסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי, כמו גם חברות בדירקטריונים של חברות גדולות.
בשמי העסקונה המפוארת של אגודת ישראל דאז, דרך כוכבו כמ"מ יו"ר אגו"י בב"ב, בזכות מרצו ומסירותו הבלתי נלאית קודם הר' אירנשטיין לחבר הנהלת ה'ועד הפועל' העולמי של אגו"י ולסגן יו"ר המרכז הארצי שלה, כשהוא ממשיך ועולה לתפקידי מפתח משמעותיים בהנהלה הארצית והעולמית עד לכהנו כראש עיריית בני ברק במשך כשמונה שנים.
הר' אירנשטיין העיד על עצמו כי "מאז עמדי על דעתי שימשתי כשליח ציבור עבור הכלל והפרט, לא עבור עצמי אלא עבור הזולת" ואכן האמון הרב שרכש אצל גדולי ישראל הסמיכו לתפקידים רבים. רבו, ה'בית ישראל' מגור זצ"ל, הטיל עליו שליחויות רבות וסודיות בניהול המערכות שנגעו לקדשי ישראל. גם שאר גדולי ישראל מילאו את ידיו והסמיכוהו כשליחם למגבית השמיטה של שנת תשל"ג, במסעו זה, יצא לבלגיה ולשוויץ למען התרמת יהודי חו"ל לטובת שומרי השביעית בארה"ק, והשפעתו במסע זה ניכרה גם לאחר חודשים רבים.
מעט מזעיר מהערכתם של גדולי ישראל אליו, ניתן היה לראות כאשר הוציא ספר לזכר חותנו העסקן האגודאי הנודע ר' זלמן ינקלביץ', במכתב הסכמה לספר, כתב אליו ה'פני מנחם' מגור "הרה"ח עוסק בצרכי ציבור באמונה, איש חי ורב פעלים לתורה ולתעודה, בעל מזג טוב, הרב משה א. אירנשטיין הלוי שליט"א", בהמשך מונה ליו"ר המועצה הציבורית העליונה של איחוד מוסדות גור
שיא פעילותו הציבורית היתה כאשר נבחר לכהן כראש העיר מטעם רשימה עירונית משותפת 'למען בני ברק התורתית'. גם בתפקידו זה פעל רבות למען צביונה של העיר ותרם רבות לכך שבני ברק התקבעה כמרכז הציבור החרדי בארץ משך שנים רבות
גם בשנים המתוחות בעיר בני ברק ידע לגשר בין הפלגים והפערים. תפקידו הסתיים בשנת תשנ"ה, עם החלטת שר הפנים דאז דוד ליבאי על הדחתו והקמת ועדה קרואה לניהול העיר.
נודע במרצו הרב ויזמותיו המקוריות. בין מפעליו: שיפוץ כללי של המקוואות בעיר ב"ב, הקמת מגדל המים החדש של בני ברק, ייזום שיתןף הפעולה שהוביל להסדרת החוף הנפרד המשותף של הרצליה ובני ברק, הקמת בניין העירייה החדש בו התבטא כי "נקיון הרחובות- הוא שטר חוב אותו צריך לפרוע לתושבים". ברית ערים תאומות עם עיריית ברוקלין שהניבה את הקמת פארק ברוקלין שבפאתי שכונת רמת אלחנן, הפשרת בנייה על גגות גני ילדים לשם הקמת בתי כנסת רבים, דוגמה זו האחרונה, מסמלת את היצירתיות הרבה שאפיינה את פעילותו בכל השנים.
הלוויתו תצא היום בשעה 16:00 מביתו רח' יהושע בבני ברק, דרך בית החסידים דגור ברחוב רבי יהושע, בדרכה לבית החיים ויז'ניץ בבני ברק – שם ייטמן.
